הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

מאגר השו"ת המלא

נושא
תקציר
מאת
אורח חיים
ו' כסלו התשע"ו

אשה שהדליקה נרות בער"ש ר"ח ורוצה לומר הלל

אשה שהדליקה נרות בער"ש ר"ח ורוצה לומר הלל האם אפשר לברך בברכה שהרי קידשה עליה היום?
תשובה: לא תברך.   מקורות: במשנה ברורה (סי' רסג ס"ק מג) מבואר אפילו לגבי מנחה שלא תתפלל אחר הדלקת הנרות [וציין למג"א (ס"ק יט), אמנם הדין שלא תתפלל מקורו בפמ"ג (א"א שם)], ואמנם שם יש שצידדו להקל מכמה טעמים, אך לגבי הלל שאינה מחוייבת בו כלל, ואין הברכה אלא מנהג, לא תברך.
הרב ישראל כהן שליט"א
שבת
כ' חשון התשע"ו

שימוש במים בשבת במרתף בו מותקנת משאבה לפינוי המים

  בקומת המרתף בביתנו מותקנת לצורך ניקוז הביוב משאבה מתוצרת איטליה ("פודרול"). בור הביוב בעומק 1.7 מטר וברוחב 1 מטר. כאשר גובה המים מגיע לכ-70 ס"מ המשאבה מופעלת.  ניקוז מים ממרתף חייב להתבצע באמצעות משאבה. במרתף ביתנו מצויים מקלחות, שירותים וכיורים. אי שימוש בכל מתקני המים יקשה מאד על אורח חיים תקין, ולמעשה לא יהיה ניתן להשתמש בבית למגורי אדם בשבתות. שאלתי היא, האם ניתן להסתמך על דין "גרמא" או דין אחר כדי להשתמש לכתחילה במתקני המים כרגיל או שמא הדבר אסור? אם יש צורך וישנו פתרון הלכתי כמו מתקן מיוחד, אשמח אם תפנו אותי לאדם מוסמך.
תשובה: בעיקר הדין אי אפשר להכריע להיתר, התקן מכני שיפתור את הבעיה ההלכתית זמין, ניתן ליצור קשר בעניינו עם "משמרת השבת" (072-22164422) דיונים:  במשאבה זו לא שייך עניין המשכת זרם כבמקרר בשעת פעולתו, ואף שזמן זרימת המים ממושך מכל מקום כשמגיע קרוב לגובה המים שמפעיל את המשאבה הרי פעולתו היא היא המפעילה את המשאבה. ואף שבאופן שיש עוד בעלי בחירה שיכולים להשתמש באותו בור מים, כגון בכיור אחר, ואינו רואה אותם, שלכאורה נחשב כאינו פסיק רישיה שפעולתו תפעיל המכשיר. וכל שכן באינו יודע היכן עומד גובה המים. מ"מ לכאורה זהו פסיק רישיה דלשעבר, כיון שאפשר לברר הדבר בפתיחת הבור ולכן אי אפשר להורות להיתר בוודאי.
הרב אליהו בייפוס שליט"א
צליית כבד
כ"ח סיון התשע"ה

צלייה במנגל שבתחתיתו מים

שמעתי שיש רבנים האוסרים לצלות כבדים על גבי מנגל שבתחתיתו מים, ורבנים אחרים מורים לצלות דווקא בצורה כזאת. האם יש אפשרות לבאר את צדדי הענין ולהורות כיצד יש לנהוג למעשה?
תשובה: יש להמנע מלהשתמש במנגל עם מים, כיון שיש לחשוש שהמים מתאדים על ידי החום הרב ועולים ומבשלים את הכבד, וכן הדם שבהם חוזר ונבלע בו. [הצד האחר בשאלה זו היא להשתמש עם מים כדי שיבטלו את הדם ולא ייאסר הכלי, ומכל מקום יש להורות כנ"ל].     מקורות: ראה יו"ד סי' עג ס"א לענין בישול כבד. ולענין דיעבד ראה מה שכתב בזה בשו"ת מעשה חושב ח"ה סי' כט [ויש להוסיף עוד את המובא בדובב מישרים ח"ד (הנדפס בסוף ח"ג הנדמ"ח) סי' ק], ויש לדון בעצם הסברות בזה ואכ"מ.
הרב ישראל כהן שליט"א
שמיטה
ב' סיון התשע"ה

קטיפת פרחים בשמיטה לחג השבועות

האם מותר לקטוף פרחים לחג השבועות בשנת השמיטה?
תשובה: מותר לקטוף פרחים או בשמים כדי להשתמש בהם, אך לא כדי לחזק את השיח או לעודד צמיחה חדשה. וישנה בצורת הקטיפה מהדרך שבו קוטפים כדי לעודד צמיחה חדשה. לכן לא יחתוך באמצע הענף אלא בשלישו העליון או התחתון (משפטי ארץ פ"ד סכ"ה).   מקורות: הליכות השביעית  פרק י סעיף ח.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
אורח חיים
כ"ו אייר התשע"ה

השחלת תליון – ברירת משחקים – אביזרי ג'ימבורי

- האם מותר להשחיל בשבת תליון על גבי שרשרת (זהב למשל)? - האם יש דרך לאסוף בשבת משחקים מעורבים. אם הילדים פיזרו בעירבוביא קליקס, לגו, קפלה וכו', האם יש היתר להורות לילד אחד לאסוף רק הלגו ולשני רק את הקפלה? - אביזרים שמשמשים לג'ימבורי במשך השבוע, האם יש בהם איסור מוקצה, או שניתן לאפשר לילדים להשתעשע בהם בשבת?
תשובה: השחלת תליון בשרשרת שלא היה בה קודם שבת, והדרך להשאירו שם, אסורה. אין דרך למיין את המשחקים אפילו באופן זה, משום איסור בורר. אפשר שילד יטול את חלקי הלגו וישחק בהם לבדם, ואחר כך ישיבם למקומם. אביזרי ג'ימבורי המשמשים למשחקי ילדים ולהנאתם בחול, אם אינם פועלים על ידי חשמל וכדומה, מותר לילדים להשתמש בהם להנאתם בשבת.   מקורות: השחלת תליון - ראה משנ"ב (סי' שיז ס"ק טז) לענין נתינת חגורה במכנסיים חדשות. מיון משחקים - פשוט. וראה מה שהובא בארחות שבת (פ"ג הערה ג) אודות מיון שני דברים שאינו חפץ בשניהם. אביזרי ג'ימבורי - ראה שו"ע (סי' שא ס"ב) ומשנ"ב (שם).
הרב ישראל כהן שליט"א
אורח חיים
ב' אייר התשע"ה

האם מותר לשפוך נוזל על תחבושת המילה בשבת

בס"ד אני מוהל, ושואל אני האם מותר בשבת קודש מותר לשפוך נוזל על תחבושת המילה ולחבוש איתה את המילה, כי ע"י אחיזת התחבושת ופעולת החבישה נסחט מהחומר הנוזלי? שאלתי היא מדין סחיטה תולדה דדש. (ולא מדין מלבן כי ממילא בזמן החבישה התחבושת מתלכלכת מדם) נ.ב. יש לציין שחומר זה הרבה יותר טוב לתינוק מאשר חבישה עם אבקה וגם עוצר הדימום במהירות?
תשובה: מותר.   מקורות: עי' בביאור הלכה (סי' שכח ס"ד) שהביא מחלוקת ראשונים גדולה אודות עשיית צרכי חולה שיש בו סכנה בדבר שהוא צורך לו אך אין סכנה במניעתו, והסיק להחמיר, אמנם בספר מילה שלימה (עמ' תמא) הביא בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, שבתינוק יש להקל בזה, לא רק לצורך רפואתו אלא גם לצורך הרגעתו. [וכמובן שכשתהיה אבקה שפעולתה כנוזל האמור, אין להקל להשתמש בנוזל, אולם שמענו מהרה"ג המחבר ספר הנ"ל, שלנוזל זה עדיין אין תחליף באבקה, ולכן לעת עתה מותר להשתמש בו].
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
כ"ז ניסן התשע"ה

קושי בהתכופפות ברחיצה ובעיון

שלום וברכה בהמשך לשאלה הקודמת הכוונה בעיקר לעיון ורחיצה ביסודיות הדורשים התכופפויות וכדומה.
תשובה: נראה שכוונתך להתכופפות לצורך הטיפול בכף הרגל. בלי להכנס לגדרי ההלכות, ניתן לחסוך את החלק העיקרי והחשוב של הטיפול בכף הרגל על ידי ביקור אצל פדיקור בסמוך לטבילה. כמו כן ניתן לחסוך מהעיון שם על ידי העיון של הבלנית, אלא שיש ליידע אותה שהאשה סומכת על עיונה במקומות אלו ושתעיין ביסודיות.
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
כ"ז ניסן התשע"ה

הכנות לטבילה בעת כאבי גב

שלום וברכה אשתי סובלת מכאבי גב כרוניים מזה מספר שנים. בזמן ההכנות למקווה הכאבים גוברים ומכבידים כתוצאה מההכנות המרובות. אני מבקש לשאול באיזה פעולות אפשר להפחית בכדי להקל על כאבי הגב?
תשובה: עליך לברר אצל מומחי גב אילו פעולות שתמנע מהן אשתך יפחיתו ממנה את הכאבים, ואחר כך לחזור ולפרטן בשאלה כדי לדון האם אפשר לוותר עליהן.
הרב ישראל כהן שליט"א
שבת
כ"ג ניסן התשע"ה

שריית עדשות מגע בשבת

האם יש איסור להשתמש בעדשות מגע בשבת? במקורות בהם בדקנו ראינו התיחסות לנוזל שריה לעומת נוזל ניקוי. למעשה, משתמשים בחומר אחד בלבד. האם מותר להכניס עדשות רכות לתמיסה?
תשובה: אכן אין להכניס בשבת עדשות מגע רכות לתמיסה הרגילה, שהיא חומר מנקה, אלא למים מזוקקים או לנוזל אחר שאינו נוזל ניקוי כגון saline. הכנסה זו תיעשה לשם שמירת רכות העדשה, ולא לשם ניקויה. בחנויות האופטיקה שבאיזורים דתיים, עשויים להיות מוצעים למכירה גם הנוזלים האחרים הנ"ל, ובהם יש להשתמש בשבת. וכפי ששמענו מבעלי חנויות אופטיקה, החברות בארץ מציעות למכירה נוזלים מיוחדים לשם שימוש בשבת.   מקורות: ארחות שבת, בבירורי ההלכה שבסוף הספר בשם גדולי הדור, ועל פי בדיקות מקיפות שנעשו.
הרב ישראל כהן שליט"א
ברית מילה
י"ח אדר התשע"ה

מקור לאי השתתפות היולדת בברית

האם יש מקור לכך שאם אינה משתתפת בברית המילה של בנה?
תשובה: אכן יש בירושלים [ועוד מקומות] שנהגו כן, יש שנהגו שלא תשתתף בסעודה, ויש שנהגו שגם בברית לא תשתתף, ויש שנהגו להיפך. אך רוב הציבור אינו נוהג כן. ומכל מקום טוב שיביאו לה לטעום מסעודת המצוה. טעם המנהג הוא כנראה משום שמירה ליולדת וחשש מעין הרע בצאתה החוצה בין הרבים. ולגבי הברית יתכן שהוא מפני רחמיה על הוולד.   מקורות: המנהג כמעט ולא הובא בפוסקים. ועיין קו' שבוע וישוע הבן (עמ' לא). ובברית אברהם (איגלברג, עמ' 52), והביאוהו בספרי ההלכות והמנהגים לברית מילה, כתב שמפני שהיולדת חולה והבתים קטנים אין לערוך הברית בביתה, ולפחות לקצר בה, עיי"ש. ושמעתי לעיין גם בתורת משה [חת"ס] על התורה (ד"ה וביום השמיני ימול [השני]) שיש ללמוד מדבריו עוד טעם לזה, עיי"ש ודו"ק היטב.
הרב ישראל כהן שליט"א
שבת
כ"ט שבט התשע"ה

קריאת ספרי קומיקס בשבת

האם מותר לקרוא בספרים שיש בהם מילים המשולבות בתוך התמונות והאיורים, המכונה קומיקס, או שזה דומה לכתב שתחת הצורה שאסרו משום גזירת שטרי הדיוטות?
תשובה: חשוב להקדים שהגזירה משום שטרי הדיוטות נאמרה לאיסור קריאת כל ספרי חולין כספרי מלחמות. לכן חשוב לברר תחילה האם הספר המדובר מותר בקריאה. יש מן הפוסקים שהקלו בקריאת ספרים הכתובים בלשון הקודש, אולם רוב הפוסקים נקטו להלכה שאין להקל בזה. וגם לדעת המתירים יש לדון שלכאורה אין היתר זה שייך בזה"ז במקומותינו שרוב הקריאה והכתיבה נעשית בלה"ק. בנוסף, נחלקו הפוסקים אם יש להתיר קריאת ספרי חולין כעיתוני חדשות וכדומה באופן שמתענג על קריאתם. למעשה מבואר במשנ"ב שאין להתיר, והגרי"ש אלישיב התיר לקרוא בקצרה חדשות שאינן ידועות לו, אך דעתו שלקרוא בהרחבה אין להתיר כי אם בדוחק גדול ובאופו שמתענג בקריאתם. ואולם, ספרים שיש בהם מוסר השכל וחינוך למידות טובות ויראת שמים, או סיפורים מגדולי ישראל מותר לקרוא בשבת. באם ספר הקומיקס עונה על גדרים אלו ומותר לקראו כשהוא לעצמו, אין איסור בקריאת הכיתוב שבתוך התמונות. ויש לצרף לזה סברא נוספת שבספר שלם שכולו תמונות שיש תחתם כתב, לא שייך טעם הגזירה ולא גזרו. וה"ה לספר קומיקס, ולכן מותר. וכן הביאו לצרף בשם האחרונים. מקורות:  שו"ע סי' ש"ז סט"ז; מחלוקות הראשונים מסוכמות בספר ארחות שבת, ח"ב פכ"ב, הערות ריח-ריט; לעיקר ההיתר בספרים המותרים, ראה שם הערה רכה; ההיתר בספר שלם, מבואר בשערי אפרים שער י' סל"ג שכתיבה בספר היא לקביעות ואינה מתחלפת בשטרות, והגריש"א התיר עפי"ז. ואולם ראה בארחות שבת שם הערה רכ, שהשערי אפרים סמך על סברא זו רק בצירוף סברות אחרות, וראה שם עוד מה שהקשו על עיקר דבריו ממה שדנו הראשונים בספרי חכמות, שמשמע שמצד מה שהם ספרים אין היתר.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
מלאכות שמיטה
כ"ו שבט התשע"ה

ניכוש עשבים למטרות נוי או מעבר

האם מותר לנכש עשבים שצמחו בכניסה לבנין ובולטים לתוך מעבר האנשים בצורה שמפריעה ליופי המקום? ומה הדין כאשר העשבים בולטים כל כך שהם מפריעים לעבור.
תשובה: מקום שאינו עומד לזריעה כמו שביל כניסה לבנין מותר לנכש ממנו עשבים בלא כל שינוי מאחר שניכר לכל שכוונתו לנקיון וסדר ולא לצורך זריעה. ואולם כאשר מדובר בענפים מתוך גדר חיה וכדומה, דהיינו שבקרבת השביל צומח צמח שבני הבית מעוניינים בו, הרי זה כמקום העומד לזריעה וכדומה, ולכן מותר לנכש רק בצורה כזו שניכר מתוך מעשיו שכוונתו לנקיון ולא לזריעה. מקורות:  מנחת יצחק ח"י סי' קט"ו והליכות השביעית פ"ז דינים ו-י ופ"י ד-ה וז'.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
מלאכות שמיטה
כ"ו שבט התשע"ה

ברכת הריח על נענע ממקור מפוקפק בשביעית

בבית הכנסת השכונתי ישנו אדם יקר שמגיע להתפלל בשבתות בקביעות ומביא עמו צרור עלי נענע ריחניים לזכות את ישראל בברכת הריח. דא עקא שאותו יהודי אינו מודע להלכות השמיטה, וקיים ספק סביר שמא גדלו עלי הנענע בשביעית באיסור, נשמרו ונעבדו. - האם מותר לברך ברכת הריח, בהבדלה וכדומה, על נענע שגדל בשביעית באיסור? ומה הדין בספק איסור? והאם יש איסור ספיחין בנענע.
תשובה: במקרה של ודאי איסור יש מקום לירא שמים להחמיר על עצמו שלא להנות מריח זה, אך הנהנה ומריח לא הפסיד, ומותר וחייב לברך על הנאתו ברכת הריח. במקרה של ספק איסור ודאי יכול להריח ומברך ברכת הריח. לענין איסור ספיחין בעלי נענע, אף שבוודאי נוהגת בנענע קדושת שביעית כי ראוי למאכל ולתבלין, מכל מקום אין בו איסור ספיחין שאינו נזרע בכל שנה, ויש שכתבו שכל זה דווקא כשניכר שגדלו עלים אלו בסמוך לצמח נענע קיים, שאז ניכר הדבר שצמחו מאותו שורש שכבר היה קיים ולא נזרעו באיסור. מקורות:  חזו"א בכ"מ וקריינא דאיגרתא ח"א סי' קמז בביאור שיטתו; דרך אמונה פ"ד צה"ל שיז-שיח והליכות השביעית; ברית עולם סי' ד' סעיפים כ"ה-כ"ו; שמיטה כהלכתה פ"ב ה"ד. משנה (שביעית פ"ז מ"א ופירוש המשנות להרמב"ם שם); ברית עולם פ"ג סס"ו ובהלכות שביעית סימן ח' כסא דוד סקמ"ב; חוט שני עמ' תלו.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
שבת
כ"ג שבט התשע"ה

הפעלת מכשירים חשמליים מערב שבת

האם מותר להתחיל להטעין את הפלאפון סמוך לכניסת השבת, על מנת שהסוללה תהיה מלאה במוצאי שבת? (הבטריה נטענת במשך השבת?)
תשובה: מותר. מקורות: אין איסור שמלאכות תיעשנה מאליהן בשבת; האיסור על האדם לעשות מלאכה בשבת. ועל כן נפסק להלכה (שו"ע סי' רנב ס"ה) שמותר לפתוח ממטרה בערב שבת והיא משקה והולכת בשבת. [יש הגבלות של אוושא מילתא, ומראית העין, וכיו"ב, אבל אינן שייכות כאן].
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
ד' שבט התשע"ה

גניזת עיתונים שלא קראו בהם

לגבי חיוב גניזה. רצינו לברר האם זה נכון שכתב שלא נקרא אינו חייב בגניזה? למשל, אם מגיע עיתון לתיבת הדואר שלי ואין אני קורא אותו בכלל, האם עלי לבדוק אותו ולתלוש את הדפים שיש בהם דברי תורה רק משום שהוא הוכנס לתיבת הדואר שלי?
תשובה: אין להקל בדבר.   מקורות: גנזי הקודש (עמ' רעג) בשם גדולי הדור. ולגבי עיתונים בכללות [שאין בהם מדורים מיוחדים לד"ת אלא שהובאו דברי תורה אגב אורחא], ראה שם (עמ' קנד) שיש מקילים להניחם עטופים היטב בסמוך לאשפה, ויש מחמירים בזה.
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
ב' שבט התשע"ה

אמירת שיר השירים כסגולה

האם מותר לומר שיר השירים בתור סגולה לרפואת חולה?
תשובה: יש לכוון שתועיל הסגולה משום זכות הקריאה, ולא כלחש בעלמא.   מקורות: ראה פרישה (קעט יז), ונעתיק את דברי ספר החינוך (מצוה תקיב) בלאו 'חובר חבר': ואולי בני תקשה עלי [על איסור חובר חבר] בהא דגרסינן בשבועות בפרק ידיעות הטמאה (טו:) שיר של פגעים בכנודות ובנבלים ואומר ישב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי (תהלים צא א-ט), ואומר ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה (שם ג ב-ט), ופירוש 'פגעים', כלומר שאמירת אלו המזמורים תועיל לשמר מן הנזיקין. ואמרו בברכות רבי יהושע בן לוי מסדר להו להני קראי וגני.  [ומתרץ] ואין הדבר חלילה דומה לענין חבר חבר שזכרנו, וכבר אמרו זכרונם לברכה על זה (שבועות שם), אסור להתרפאות בדברי תורה, אבל הזכירו לומר מזמורים אלו, שיש בהם דברים יעוררו נפש היודע אותם, לחסות בשם יתברך ולהשים כל מבטחו, ולקבע בלבבו יראתו ולסמך על חסדו וטובו, ומתוך התעוררות על זה יהיה נשמר בלי ספק מכל נזק. וזהו שהשיבו בגמרא בענין זה דקא פריך התם, והיכי עביד רבי יהושע כן והאמר רבי יהושע אסור להתרפאות בדברי תורה, ואמרו להגן שאני, כלומר, לא אסרה תורה שיאמר אדם דברי תורה לעורר נפשו לטובה, כדי שיגן עליו אותו הזכות לשמרו. 
הרב ישראל כהן שליט"א
שבת
כ"ט טבת התשע"ה

שימוש בתיון ובו מסננת מובנית, וברירת בגד שלא לאלתר כשאי אפשר באופן אחר

1. האם יש איסור בורר בשימוש בתיון שיש בו מסננת מובנית? אין הכוונה למסננת הנמצאת בדופן הכלי לפני הזרבובית, אלא יש כלי עשוי רשת נוקשה ובו מכניסים העלים לפני שבת, ובכל מזיגה המים עוברים בין העלים לפני שהגיעו לכוס. 2. האם יש דרך להתיר הוצאת בגד מארון הבגדים למשל אם אין אפשרות לעשות זאת אחר כך? (למשל להוציא בגד לפני שהאורחים נכנסים שם לישון על מנת ללבוש בעוד מספר שעות)
תשובה: על פי המובן מהשאלה שמדובר בכלי שבו המסננת ופעולתה ניכרת וברורה - יש להחמיר שלא להשתמש בתיון הנ"ל בשבת, אלא אם מי התה צפים על גבי העלים ואינם מעורבים בהם. כמו כן אין להתיר את ברירת הבגד האמור [אם היא באופן של ברירה מתערובת], אלא אם כן לובשו לאלתר.   מקורות: לגבי התיון - ידוע מה שדנו הפוסקים אודות השימוש בתיון בשבת, שאם העלים והמים מעורבים יש כאן ברירה בכלי. אמנם החזון איש (סי' נג) התיר בזה, ולפי עדות מרן הגרח"ק שליט"א גם נהגו כך בביתו למעשה. ודנו הפוסקים בסברת ההיתר, ודעת הגרשז"א (שש"כ פ"ג הערה קכה) שזהו משום שלעולם הוא משמש לשימוש מידי, ועל כן אין זה בכלל ברירה בכלי, ולפי סברתו יש להתיר גם כאן. ברם יש שצידדו שההיתר הוא משום שאין בכלי זה צורת ברירה בכך שמוצנעת בו רשת קטנה לעכב העלים אבל הוא משמש בעיקרו ככלי לנטילת התה, וכן מורה לשון החזון איש, ועל פי זה אין זה אלא בתיון ואילו בכלי שצורתו צורת ברירה [על פי המובן מהשאלה], אפשר שלא היה מתיר. ועל כן יש להמנע מלהשתמש בו בשבת. לגבי ברירה, לא מצאנו שהותרה ברירה לאלתר באופן שאי אפשר באופן אחר. [וגם לברור מאכל על מנת להפשירו לסעודה, לא התירו הפוסקים בשופי, אף שאי אפשר בלאו הכי].
הרב ישראל כהן שליט"א
נישואין
י"ב טבת התשע"ה

בירור בגדר אשה האסורה להנשא לכהן

מי נחשבת לאישה זונה האסורה לכהן? ומה דינה כאשר אובחנה כסובלת ממחלת נפש מניה דפרסיה טרם הגדרה זו?
תשובה: נפסק בשלחן ערוך (אהע"ז סי' ו ס"ח): איזוהי זונה? ...בת ישראל שנבעלת לאדם שהיא אסורה להינשא לו איסור השוה לכל, או שנבעלה לחלל אף על פי שהיא מותרת להנשא לו. והיינו עריות, חייבי לאוין, גוי ועבד וכדומה. וראה שם עוד פרטים בזה. וכן כמובן אשה שנאנסה תחת בעלה, אסורה לכהונה [לבעלה הכהן או - אם הוא ישראל - לכהן אחר שתתאלמן מבעלה]. גם אם נבעלה באונס מתוך שטיון גמור, אסורה לכהן.   מקורות: כבר הבאנו את דברי השלחן ערוך אודות הביאה האוסרת. ולגבי אשת כהן שנאנסה, ראה יבמות (נו:), ולגבי אשת ישראל שנאנסה, ראה בראשונים ביבמות שם. לגבי שוטה שנבעלה, ראה תשובת הגרשז"א באסיא נא-נב (עמ' 45). וראה בשו"ת מחנה חיים (ח"ב אבהע"ז סי' לד ד"ה ונסתפקתי) שדן בזה [וראה בהמשך התשובה שנראה שהכריע בספיקו, עיי"ש]. [ויש להעיר כי הפוסקים דנו שלפעמים גם באשה שוטה יש לחשוש לרצון, והיא נאסרת גם לבעלה ישראל. ואכמ"ל].
הרב ישראל כהן שליט"א
תפילה
י' טבת התשע"ה

יחיד שאמר עננו ושכח וחתם הברכה שאחרי עננו

יחיד שאמר עננו ושכח וחתם הברכה שאחרי עננו, האם צריך לחתום שוב את הברכה של ברוך אתה ה' שומע תפלה?
תשובה: חוזר ומתפלל, כדין כל הטועה בברכה [דהיינו שאם הוא עומד עדיין בתפילתו חוזר לברכת 'שמע קולנו', ואם סיים תפילתו חוזר לראש]. ודעת בעל יביע אומר שאינו חוזר. וטוב שיתפלל שוב כתפילת נדבה.   מקורות: הליכות שלמה (מועדים עמ' תב, וראה שם בהערה). וטעם הדבר, משום ששינה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, והרי זה כמי שדילג את הברכה.
הרב ישראל כהן שליט"א
קריאת התורה
ג' טבת התשע"ה

לצאת ידי חובת קריאת התורה על ידי קטן

בבית כנסת של ת"ת שמנהג המקום הוא עפ"י החזן יש נער מתחת לגיל בר מצווה[כמה ימים לפני] מבני עדות המזרח שרוצה לעלות לתורה ולקרוא בתורה בשני וחמישי האם בני עדות אשכנז המתפללים במניין זה יוצאים יד"ח?
תשובה: יוצאים ידי חובה. אמנם אין לנהוג כך לכתחילה. מקורות: משורת הדין שקטן עולה לתורה אלא שנהגו שלא להעלותו, ראה שו"ע (סי' רפב ס"ג), ומשנ"ב (ס"ק יב). [ולגבי להעלותו למנין שלשה, ראה רעק"א (שם)]. ולגבי לקרוא בתורה, ראה במשנ"ב (סי' רפב ס"ק יב יג) בשם פוסקים, שבשעת הדחק קורא קטן בתורה, ובשער הציון (ס"ק טז) הביא שהפרי מגדים פקפק בעיקר דינם של המחמירים, ובאגרות משה (או"ח ח"ב סי' עב) הצדיק את המחמירים, ומכל מקום כתב שאין למחות ביד הנוהג כפרי מגדים במקום צער ועגמת נפש. ועל כן במנין של תלמוד תורה שהוא בגדר שעת הדחק לתלמידים, ודאי שיוצאים ידי חובה. אמנם אין זו הנהגה ראויה, להנהיג בציבור ללכת באופן שרירותי אחר החזן ומנהגיו, כל שלאחרים אין זה לכתחילה, ויש ללכת בזה להחמיר כמנהג כל העדות.  
הרב ישראל כהן שליט"א