הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

תפילה

נושא
תקציר
מאת
תפילה
י' טבת התשע"ה

יחיד שאמר עננו ושכח וחתם הברכה שאחרי עננו

יחיד שאמר עננו ושכח וחתם הברכה שאחרי עננו, האם צריך לחתום שוב את הברכה של ברוך אתה ה' שומע תפלה?
תשובה: חוזר ומתפלל, כדין כל הטועה בברכה [דהיינו שאם הוא עומד עדיין בתפילתו חוזר לברכת 'שמע קולנו', ואם סיים תפילתו חוזר לראש]. ודעת בעל יביע אומר שאינו חוזר. וטוב שיתפלל שוב כתפילת נדבה.   מקורות: הליכות שלמה (מועדים עמ' תב, וראה שם בהערה). וטעם הדבר, משום ששינה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, והרי זה כמי שדילג את הברכה.
הרב ישראל כהן שליט"א
תפילה
כ"ה תשרי התשע"ה

האם אומרים "ולגשמים בעתם" בברכת חודש חשוון

בברכת החודש של חודש חשון, האם אומרים "ולגשמים בעתם" או שמתחילים רק בחודש כסליו לאחר ז' חשוון?
תשובה: מאחר שבחודש זה כבר מבקשים שירדו גשמים, ובפרט שמדגישים בברכה "בעתם", נקטו גדולי הפוסקים לומר "ולגשמים בעתם" כבר בברכת החודש של חודש חשון. וכן המנהג. מקורות:  לוח 'דבר בעתו' בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובשו"ת דבר יהושע ח"ג יו"ג סי' עה. 
הרב אליהו בייפוס שליט"א
תפילה
כ"ד תמוז התשע"ד

אמירת "יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"

האם ביו"ט צריך לומר: יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא?
תשובה: דין זה לגבי שבת מבואר בשו"ע ומסברא אין לחלק בין יו"ט לשבת לענין זה. וכן מופיע בכל הסידורים. לענין הנוסח שיש לומר: המנהג הרווח הוא לומר בנוסח הנ"ל, אך יש האומרים גם ביום טוב "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא", כי יום טוב אף הוא נקרא שבת. מקורות:  שו"ע יורה דעה סימן שלה ס"ו; לקוטי מהרי"ח ח"ג השמטה לח"ב דף נד; שער הכולל פכ"ו; חמשה מאמרות קונטרס נוסח התפילה אות י"ט.
הרב אליהו בייפוס שליט"א
תפילה
כ"ד סיון התשע"ד

העובר לפני התיבה עם שרוולונים

בבתי כנסת של ציבורים אשר רגילים ללכת בהם בחולצות קצרות, המגיעות לאמצע הזרוע ולא עד למרפק ממש, ישנם אשר קונים מעין 'שרוולונים' שמטרתם לכסות את הזרוע עד כף היד.  האם יש בזה היתר, והלא אין הדבר מכובד והלובשם נראה ממש מצחיק, כך שלא היה יוצא עם השרוולונים האלה לרשות הרבים, ובטח שלא יעמוד כך בפני מלך.
תשובה: אין מניעה להשתמש בשרוולים אלו.     מקורות: ראה בשבט הלוי (ח"ח סי' יח) שדעתו להתיר להתפלל בפורים בתחפושת, משום שהעיקר שהוא מכוסה כהלכה ואינו עושה דרך שחוק. [ונראה שאפילו אם לא נתיר עד כדי כך, כאן יש להתיר יותר, שכל מה שאמרו שצריך להתפלל באופן שבו הוא עומד לפני גדולים וחשובים, הוא בגדר סימן אם לבוש כהלכה, אך כשלובש בגד מיוחד לתפילה לשם כבוד התפילה וכדי לעמוד עטוף לפני המלך, אין לדקדק אם היה עומד כן לפני גדולים וחשובים, והבן.]
הרב ישראל כהן שליט"א
תפילה
י"ט סיון התשע"ד

האם די בששה שלא התפללו מתוך עשרה

שלום וברכה, לצורך השלמת מנין בתפילה האם די בשישה אנשים שלא התפללו, או שצריך שכל העשרה יתפללו עכשיו?
תשובה:   נחלקו בדבר גדולי הדורות, רבים הורו שדי בשישה, ויש שהורו שצריך עשרה מתפללים ממש.   מקורות: במג"א (סי' סט סק"ד) משמע שדי בששה [ומובא במשנ"ב (שם סק"ח)], וכן נקטו פוסקים רבים להלכה [ראה בפסקי תשובות (סי' צ הערה 159 והערה 163) שהביא עשרות פוסקים הסוברים כן ושכן נהגו תמיד]. אך אחרים ביארו דבריו באופן אחר [ראה אגרות משה (או"ח ח"א סי' כח וסי' ל)] שאין ראיה משם לנידון זה, ונקטו שצריך עשרה מתפללים, וכנראה שכן היתה דעת החזו"א והגרי"ז מבריסק והקה"י ועוד [ראה בפסקי תשובות שם (הערה 164)] וכן דעת הגרש"ז אויערבך [הליכות שלמה (פ"ה אות ח)].
הרב ישראל כהן שליט"א