הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

שכנים

נושא
תקציר
מאת
שכנים
י"א כסלו התשע"ה

נזילה ממרפסת לבית השכן, על מי חל חובת תיקון התקלה.

אני גר בבניין דירות משותף, ומעל הבית שלי יש מרפסת של שכן, כשיורד גשם יש נזילה מהמרצפות במרפסת של השכן אל תוך הבית שלי. על מי מוטל לשלם הוצאות האיטום? והאם יש הבדל בין איטום חד פעמי בגלל תקלה כלשהי לבין תחזוקה שוטפת?
תשובה: חובת התיקון הוא על העליון בין אם זה תיקון עקב תקלה ובין אם זה תחזוקה שוטפת (במציאות לא מצוי במרפסת מרוצפת שהאיטום יתקלקל מכיון שהמרצפות מגינות על האיטום, אא''כ הרימו מרצפות ולכן  אין תחזוקה שוטפת)   ודין זה נובע ממנהג שבבנין משותף כל אחד אחראי לדאוג שלא יגרם נזק לשכנים  מחלקו ברכוש המשותף ולכן בעל המרפסת  אחראי שלא יגרם נזק מהמרפסת שלו לשכן שמתחתיו.   מקור הדברים : עיין בחו''מ סימן קנ''ה ס''ד ברמ''א ובסימן קס''ד ס''א ברמ''א ונראה שסותר עצמו והסמ''ע והש''ך והב''ח ועוד מפרשים מיישבים את הדברים, ולפי הנתיבות בסימן קס''ד סק''ג  מבורר המנהג שעל העליון יש חובה מדיני שותפות למנוע נזק מרשותו לתחתון.
הרב אברהם ארשטר שליט"א
שכנים
ד' אב התשע"ד

אדם שיצא מביתו וקרתה נזילה באחד הצינורות והזיק את דירת השכן

שכן שלי נסע מהבית לכמה ימים, בזמן היעדרו נהיה פיצוץ בצנרת המים של ביתו והכל התמלא מים, בשלב מסויים, כיוון שלא היה בבית והענין לא טופל, ירדו המים לקומה שמתחת ולמחסן שלי, וכל החפצים והרהיטים נהרסו. ביקשתי ממנו לשלם, אך הוא אומר לי שהרב אמר לו שלא חייב לשלם כי זה רק גרמא. האם חייב לשלם? והאם אני יכול לקרוא לו לד"ת?
תשובה: באופן עקרוני אי אפשר לחייב אדם על נזקים שנגרמו באונס. (אם לא היה הדבר מוגדר כאונס, מצד גרמא עדיין היה צריך לשלם בדיני שמים, אף שלא היה ניתן לתבוע זאת בבית דין). ואולם, יש לבדוק מה הוא גורם הפיצוץ, אם הוא נובע מהתיישנות הצנרת, והיה ניתן לבדוק זאת באמצעים סבירים קודם לכן, הרי הוא חייב על נזקי ממונו המזיק, כי חייב בשמירתו. אך אם לא היתה לו סיבה לחשוש שיקרה פיצוץ כזה, הרי שמירתו על ממונו היתה כראוי, והדין הוא שלא ניתן לחייב אדם על נזקי ממונו ששמר עליו כראוי, ויצא והזיק באונס.   מקורות: שו"ע חושן משפט סימן שצו    
הרב אברהם ארשטר שליט"א
שכנים
א' תמוז התשע"ד

צמח מטפס מחצר לבית השכן, ורוצה לעוקרו על מי מוטל תשלום הטיפול בחלק החבר

אדם נטע בחצרו צמח מטפס שכיסה את גדר חצרו, ולאחר מכן המשיך לטפס וכיסה את הבנין השכן. השכנים לא התרעמו, כי הדבר נעם להם. לימים ביקש נוטע הצמח לעקרו מסיבה כלשהי, כעת טוענים השכנים או יטענו, עליך לממן גם את הסרת החלק שטיפס על הבנין שלנו, כי בעקירת השורש, ימות המטפס, וישאר הבנין עטוי בשכבת עלים יבשים (עובר זמן רב עד שיפלו העלים היבשים מאליהם, אם בכלל). מה הדין? א. לפני עקירת השורש, האם יכולים לעכב שלא יעקור, כדי לא לגרום להם נזק כנ"ל. ב. אחרי עקירת השורש, האם יכולים לדרוש ממנו להסיר את נופו.
תשובה: אין לשכנים כל בעלות או תביעה בענין הצמח המטפס, ולכן: 1. לפני עקירת השורש אינם יכולים למנוע ממנו לקצוץ את השורש 2. ולאחר שקצץ אינם יכולים לדרוש שיסיר את הענפים   הרחבה:  אין לבעל הצמח שום   חובה לספק לשכנים צמח טיפוס וכל השנים הם נהנו בחינם, אבל לא נוצרה להם בעלות על השורש שתקנה להם אפשרות לעכב על קציצתו. אמנם, אם היו הענפים מפריעים להם בעת צמיחתם, היה מותר להם לקצוץ את הענפים החודרים לחצרם, אך אין להם כל תביעה בענין זה כלפי השכן, ואינם יכולים לתבוע ממנו שיעקור את האילן, או שיפנה עבורם את הענפים שבשטחם. מקורות: שו''ע חו''מ סימן קנ'ו סעיף ל
הרב אברהם ארשטר שליט"א