הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

שומרים

נושא
תקציר
מאת
שומרים
י"א תמוז התשע"ד

ספר תורה שנגנב והגבאים לא ביטחוהו למרות התחייבותם לתורם

אדם תרם ספר תורה לבית כנסת, והתנה עם ההנהלה שיעשו לספר התורה ביטוח. מאחר שהייתה להם כספת טובה, התמהמהו מלבטח את ספר התורה והוא נגנב. מה דינם?
תשובה: כתבו האחרונים שקיום מצוות כתיבת ס"ת הוא רק בעוד נמצא ספר התורה בבעלותו, ולכן המנהג שספר התורה נשאר בבעלות התורם, וגבאי בית הכנסת או חברי הקהילה מוגדרים איפוא כשומרים. מדין שומר היה לכאורה מקום לחייבם כשואל, אולם ברור שאין לחייב רק את הגבאים מדין שואל, ומאידך לא ניתן לחייב את בני הקהילה שהרי מעולם לא רצו ולא נתחייבו בזה. וגם הר"ן (שו"ת הר"ן סימן יח) פטר שואל ספר תורה מאונסין כי אינו נחשב כמי שכל הנאה שלו, ודנו בזה נושאי כלי השו"ע (חושן משפט סימן עב). אמנם אף אם נגדירם כסתם שומרים, אף כשומרי חינם או שכר, הנה להלכה נפסק כדעת רבי יוחנן (בבא מציעא צד.) ששומר שכר יכול להתנות שחיובי השמירה שלו יהיו כשל שואל אף בלא קנין. ונראה שה"ה כל התחייבות שקיבל עליו כחלק מחיובי השמירה. במקרה הנדון, אין למפקיד ענין רק בעצם קיום הביטוח, אלא בכיסוי שהוא מספק, אך רצה שהכיסוי יהיה מטעם גוף גדול כמו חברת ביטוח שיוכל לממש את הכיסוי במקרה הצורך בנקל. ולכן ברור שהתנאי שהתנה עם אנשי ההנהלה היה שכחלק מחיוב השמירה שלהם, מקבלים הם על עצמם לשלם את שווי ספר התורה במקרה שלא יעשו כמוסכם ביניהם, ולא רק לשלם את דמי הביטוח.   לסיכום -  נראה שבני הקהילה צריכים להעמיד מכספם ספר תורה חדש.   מקורות:  מנחת חינוך מצוה תריג; תורת חיים סנהדרין כא:; שו"ת הר"ן סימן יח; סמ"ע סי' עב, ש"ך שם ס"ק כט, קצות החושן שם ס"ק לד, נתיבות המשפט שם ס"ק י"ז ומשובב נתיבות שם. רמב"ם שכירות פ"ב ה"ט; שולחן ערוך חושן משפט סימן רצא סעיף כז.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א