הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

קריאת התורה

נושא
תקציר
מאת
קריאת התורה
ג' טבת התשע"ה

לצאת ידי חובת קריאת התורה על ידי קטן

בבית כנסת של ת"ת שמנהג המקום הוא עפ"י החזן יש נער מתחת לגיל בר מצווה[כמה ימים לפני] מבני עדות המזרח שרוצה לעלות לתורה ולקרוא בתורה בשני וחמישי האם בני עדות אשכנז המתפללים במניין זה יוצאים יד"ח?
תשובה: יוצאים ידי חובה. אמנם אין לנהוג כך לכתחילה. מקורות: משורת הדין שקטן עולה לתורה אלא שנהגו שלא להעלותו, ראה שו"ע (סי' רפב ס"ג), ומשנ"ב (ס"ק יב). [ולגבי להעלותו למנין שלשה, ראה רעק"א (שם)]. ולגבי לקרוא בתורה, ראה במשנ"ב (סי' רפב ס"ק יב יג) בשם פוסקים, שבשעת הדחק קורא קטן בתורה, ובשער הציון (ס"ק טז) הביא שהפרי מגדים פקפק בעיקר דינם של המחמירים, ובאגרות משה (או"ח ח"ב סי' עב) הצדיק את המחמירים, ומכל מקום כתב שאין למחות ביד הנוהג כפרי מגדים במקום צער ועגמת נפש. ועל כן במנין של תלמוד תורה שהוא בגדר שעת הדחק לתלמידים, ודאי שיוצאים ידי חובה. אמנם אין זו הנהגה ראויה, להנהיג בציבור ללכת באופן שרירותי אחר החזן ומנהגיו, כל שלאחרים אין זה לכתחילה, ויש ללכת בזה להחמיר כמנהג כל העדות.  
הרב ישראל כהן שליט"א
קריאת התורה
ט"ז תמוז התשע"ד

בעל קורא שהתעלם מטעות שמצא בספר התורה והמשיך לקרוא

בבית הכנסת בו התפללתי נמצאה טעות, אות מיותרת, בספר התורה; הקורא הבחין בכך אך המשיך לקרוא כרגיל, ורר לאחר התפילה הודיע לגבאים שספר התורה פסול ויש להחליפו ולסמנו כפסול לצורך תיקון. התעוררה שאלה האם צריך להוציא שוב ס"ת אחר ולקרוא בתורה בשנית.
תשובה: ראשית, על חסרות ויתרות באופן שאינו משנה את המשמעות, אפילו לכתחילה מוציאים וקוראים בספר התורה ואין צריך להחליפו באחר. אך אפילו בטעות כזו שלכתחילה מוציאים ס"ת אחר, בדיעבד שכבר קראו אין צריכים להוציא ס"ת אחר, ומבואר מדברי האחרונים שכך הדין גם באופן ששמו לב באמצע הקריאה לטעות. מקורות:  משנה ברורה סימן קמג ס"ק י"ג, אליה רבה שם סק"ז בשם שיירי כנסת הגדולה.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
קריאת התורה
י"ב תמוז התשע"ד

הוצאת ספר תורה לקריאה בו בזמן מלחמה כשיש חשש לאזעקה

בית הכנסת שלנו אינו מוגן דיו. על פי ההנחיות, בשעת אזעקה יש לרוץ לבניין הסמוך. וכבר היו מעשים בעבר של פגיעות רח"ל. השאלה האם מותר להוציא ספר תורה לקריאה, כאשר יש חשש מהותי לאזעקה באמצע הקריאה, וכיצד יש לנהוג כשהספר פתוח ואזעקה נשמעת?
תשובה: באופן שיש אפשרות להוציא את הס"ת עמו אם יהיה אזעקה, ודאי שיוציא הס"ת ויקרא כדין, ואם יהיה אזעקה בעת הקריאה או לאחריה יקח עמו את הס"ת לחדר המוגן, ואין חשש לטלטל את הס"ת שהרי לכבודה של תורה עושה כן, שלא יארע לספר מאומה. ובאופן שאין אפשרות להוציא את הס"ת עמו, אם בלא"ה הארון קודש אינו מוגן ונמצא שאין כ"כ חילוק בין אם הס"ת בפנים או בחוץ מבחינת נזק לס"ת, ודאי שיש להוציא לקרוא בתורה ובעת אזעקה יכסה הספר ויצא וישאיר הס"ת במקומו, דבכה"ג במצב של סכנה אין משום מניח ס"ת ויוצא [גם יתכן שבכה"ג שכולם מפסיקים לקרוא לא הוי בכל מניח ס"ת ויוצא] והרי אפילו באמצע שמונה עשרה צריך להפסיק. ולא מסתבר לבטל הקריאה עבור חשש זה ואדרבה על כגון דא י"ל תורה מגנא ומצלא. בפרט כשאינו ברור שנחשב בגדר מועט המצוי. ובודאי ראוי במקומות שמצוי בהם אזעקות, להתפלל במקומות המוגנים גם כדי שלא יצטרך להפסיק באמצע התפלה.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א