הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

מלאכות שמיטה

נושא
תקציר
מאת
מלאכות שמיטה
כ"ו שבט התשע"ה

ניכוש עשבים למטרות נוי או מעבר

האם מותר לנכש עשבים שצמחו בכניסה לבנין ובולטים לתוך מעבר האנשים בצורה שמפריעה ליופי המקום? ומה הדין כאשר העשבים בולטים כל כך שהם מפריעים לעבור.
תשובה: מקום שאינו עומד לזריעה כמו שביל כניסה לבנין מותר לנכש ממנו עשבים בלא כל שינוי מאחר שניכר לכל שכוונתו לנקיון וסדר ולא לצורך זריעה. ואולם כאשר מדובר בענפים מתוך גדר חיה וכדומה, דהיינו שבקרבת השביל צומח צמח שבני הבית מעוניינים בו, הרי זה כמקום העומד לזריעה וכדומה, ולכן מותר לנכש רק בצורה כזו שניכר מתוך מעשיו שכוונתו לנקיון ולא לזריעה. מקורות:  מנחת יצחק ח"י סי' קט"ו והליכות השביעית פ"ז דינים ו-י ופ"י ד-ה וז'.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
מלאכות שמיטה
כ"ו שבט התשע"ה

ברכת הריח על נענע ממקור מפוקפק בשביעית

בבית הכנסת השכונתי ישנו אדם יקר שמגיע להתפלל בשבתות בקביעות ומביא עמו צרור עלי נענע ריחניים לזכות את ישראל בברכת הריח. דא עקא שאותו יהודי אינו מודע להלכות השמיטה, וקיים ספק סביר שמא גדלו עלי הנענע בשביעית באיסור, נשמרו ונעבדו. - האם מותר לברך ברכת הריח, בהבדלה וכדומה, על נענע שגדל בשביעית באיסור? ומה הדין בספק איסור? והאם יש איסור ספיחין בנענע.
תשובה: במקרה של ודאי איסור יש מקום לירא שמים להחמיר על עצמו שלא להנות מריח זה, אך הנהנה ומריח לא הפסיד, ומותר וחייב לברך על הנאתו ברכת הריח. במקרה של ספק איסור ודאי יכול להריח ומברך ברכת הריח. לענין איסור ספיחין בעלי נענע, אף שבוודאי נוהגת בנענע קדושת שביעית כי ראוי למאכל ולתבלין, מכל מקום אין בו איסור ספיחין שאינו נזרע בכל שנה, ויש שכתבו שכל זה דווקא כשניכר שגדלו עלים אלו בסמוך לצמח נענע קיים, שאז ניכר הדבר שצמחו מאותו שורש שכבר היה קיים ולא נזרעו באיסור. מקורות:  חזו"א בכ"מ וקריינא דאיגרתא ח"א סי' קמז בביאור שיטתו; דרך אמונה פ"ד צה"ל שיז-שיח והליכות השביעית; ברית עולם סי' ד' סעיפים כ"ה-כ"ו; שמיטה כהלכתה פ"ב ה"ד. משנה (שביעית פ"ז מ"א ופירוש המשנות להרמב"ם שם); ברית עולם פ"ג סס"ו ובהלכות שביעית סימן ח' כסא דוד סקמ"ב; חוט שני עמ' תלו.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
מלאכות שמיטה
ד' כסלו התשע"ה

השקיית גינה במי גשמים בשמיטה

יש לי גינה שגדלים בה ירקות, ויש שם מערכת שקולטת את מי הגשמים לצורך השקיית הגינה, השאלה אם מותר לי לפתוח את הברז של המערכת להשקיית הגינה כמו בשנה רגילה, או שיש לנהוג כהשקייה מהברז בשמיטה?
תשובה: אסור. אין חילוק בין השקייה על ידי מי ברז, לבין השקייה על ידי מי גשמים.
הרב ישראל כהן שליט"א
מלאכות שמיטה
כ"ה תשרי התשע"ה

השמדת קוצים ועשבים בשמיטה

האם מותר לרסס חומר "קוטל עשבים" על קוצים או עשבים הגדלים בגינה בשנת השמיטה?
תשובה: אסור לעשות כן לצורך השבחת הגידולים האחרים, אך מותר לעשות זאת למניעת הפסד, או למטרות אחרות, כגון למנוע קינון נחשים. מקורות: דיני שביעית יא י בשם החזון איש והגרי"ש אלישיב.
הרב ישראל כהן שליט"א
מלאכות שמיטה
י"א תשרי התשע"ה

חפירה באדמה בשמיטה לצורך בניית גדר

אני רוצה לבנות גדר בחפירה ומילוי בטון ובלוקים, בין שתי חצרות, האם מותר לעשות זאת בשמיטה?
תשובה: מאחר שאין מדובר במקום זרוע או נטוע שהגדר נעשית לצורך שמירת הגידולים, הדבר מותר. [יש אומרים כי ראוי שעוד קודם החפירה ובמהלכה, יהיה מוכח לרואים שמדובר בחפירה לצורך בניית גדר, על ידי הנחת בלוקים בסמוך, וכדומה.] יש להמנע מלפזר את העפר הנחפר על פני החצרות, שלא יראה כמכשיר אותן לעבודת הקרקע.   מקורות: מהר"י קורקוס שמיטה ויובל ב-יג ודרך אמונה שם ס"ק צ וס"ק צז. [חוט שני שמיטה א י]. משניות שביעית ג-י ומפרשים.
הרב ישראל כהן שליט"א
מלאכות שמיטה
ו' תשרי התשע"ה

בדין עציצים נקובים במרפסת סוכה

בשולי מרפסת הסוכה שלנו מונחים עציצים נקובים החשופים לעין השמש, כעת לקראת חג הסוכות הבעל"ט כדי להציב את דפנות הסוכה נוצר צורך להזיז את העציצים ממקומם. אנחנו מעדיפים להכניסם לתוך הבית עד אחרי החג, כי הם תופסים מקום רב, אבל אולי אסור להזיזם ממקומם בשנה זו, שנת שמיטה.
תשובה: ישנה עדיפות להכניס את העציצים לתוך הבית, ואולם אם כך תעשו יהיה אסור להוציאם בחזרה למרפסת במוצאי החג. ואולם נראה שמותר לגררם מעט בתוך המרפסת בלא להגביהם כדי לאפשר את הצבת הדפנות. מקורות:  עציץ נקוב דינו כקרקע: משנה דמאי פ"ה מ"י; דין הזזת עציצים והגבהתם: שו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן מא); 
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
מלאכות שמיטה
כ"ט אב התשע"ד

דשא מלאכותי בשמיטה

גמרנו לשפץ עכשיו את הבנין, מאחר ובפתח עומדת שנת השמיטה, המליצו לנו שלא כדאי להתחיל עכשיו השקעה בגינה של ממש, אלא להסתפק בחלופה של דשא מלאכותי. הדשא המלאכותי שרצינו יגיע רק אחרי חג הסוכות הבעל"ט, ואחד השכנים עורר שאולי תהיה בעיה "לשתול" אותו בגינה משום מראית העין. - האם ישנה בעיה כזו, או בעיה אחרת ב"שתילת" הדשא המלאכותי?
תשובה: דשא מלאכותי (סינטטי) שאינו מן הצומח, לא שייכת בו גזירת חז"ל כמו שאסרו ליקוט אבנים משום מראית העין. אולם ישנה בעיה אחרת, שיישור קרקע הגינה לצורך הנחת הדשא הסינטטי, יכול להיות בו איסור ממש באופנים מסויימים, ומכל מקום ודאי דומה לסיקול אבנים שאסרו משום מראית העין. ולכן, אם המקום עליו רצונכם להניח את הדשא, הוא משטח בטון או אדמה מיושרת, אספלט או חצץ וכדומה, הדבר מותר. אולם אם מדובר בקרקע הגינה תהיה בעיה ליישר את הקרקע בשנת השמיטה, והדעת נותנת שלא יועיל במקרה זה לתלות שלט המודיע שהיישור נעשה לצורך הנחת הדשא. במקרה זה העצה היעוצה היא לגמור את כל המלאכות הקשורות ביישור הקרקע כבר עכשיו לפני שנת השמיטה, ואז יהיה ניתן להתקין את הדשא כאשר יגיע בס"ד בתוך השמיטה. מקורות:  משנה שביעית פרק שלישי. וסברות הפוסקים.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
מלאכות שמיטה
א' אב התשע"ד

הפעלת מזגן בשמיטה כאשר מצינור המזגן נוטפים מים לגינה.

יש לי 2 מזגנים בבית שהצינורות נוזלים לחצר. אחד מהם לגינה ואחד מהם לחול סתם, שגודלים שם עשבי בר. האם מותר להדליק את המזגן בשמיטה. והאם יש הבדל בין הצינור לגינה לצינור שנוזל על חול שגודלים שם עשבי בר ודשא בר.
תשובה: מזגן שמימיו נוטפים על עשבי בר שאין חפצים בהם, לדעת הכל אין איסור להפעילו בשביעית. מזגן שמימיו נוטפים על צמחיה שחפצים בה, יש אוסרים להפעילו בשביעית, ויש מתירים באופן שאין הצינור נמשך לאילן או לצמח אחר באופן ישיר.   מקורות: דרך אמונה (שמיטה ויובל פ"א צה"ל ס"ק יח) בשם הגרי"ש אלישיב, מבית לוי (ה) בשם הגר"ש ואזנר, חוט שני (שמיטה א י וסוף הלכה כ) וספר פירות שביעית (פי"ג סכ"א).
הרב ישראל כהן שליט"א
מלאכות שמיטה
ג' תמוז התשע"ד

ממתי אסור לשתול צמחים קודם שנת השמיטה?

לקראת שנת השמיטה: ממתי אסור לשתול צמחים בחצר או בעציץ? ומה הדין להניח ענף במים כדי שיצאו לו שורשים?
תשובה: צמחים בעלמא [לא אוכל] יש להקל עד ראש השנה. גם שתיל של אוכל, יש להקל בעציץ שאינו נקוב. וגם באינו נקוב יש אופנים להקל. ויש לשאול על כל מקרה לגופו.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א