הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

יורה דעה

נושא
תקציר
מאת
אורח חיים
ב' אייר התשע"ה

האם מותר לשפוך נוזל על תחבושת המילה בשבת

בס"ד אני מוהל, ושואל אני האם מותר בשבת קודש מותר לשפוך נוזל על תחבושת המילה ולחבוש איתה את המילה, כי ע"י אחיזת התחבושת ופעולת החבישה נסחט מהחומר הנוזלי? שאלתי היא מדין סחיטה תולדה דדש. (ולא מדין מלבן כי ממילא בזמן החבישה התחבושת מתלכלכת מדם) נ.ב. יש לציין שחומר זה הרבה יותר טוב לתינוק מאשר חבישה עם אבקה וגם עוצר הדימום במהירות?
תשובה: מותר.   מקורות: עי' בביאור הלכה (סי' שכח ס"ד) שהביא מחלוקת ראשונים גדולה אודות עשיית צרכי חולה שיש בו סכנה בדבר שהוא צורך לו אך אין סכנה במניעתו, והסיק להחמיר, אמנם בספר מילה שלימה (עמ' תמא) הביא בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, שבתינוק יש להקל בזה, לא רק לצורך רפואתו אלא גם לצורך הרגעתו. [וכמובן שכשתהיה אבקה שפעולתה כנוזל האמור, אין להקל להשתמש בנוזל, אולם שמענו מהרה"ג המחבר ספר הנ"ל, שלנוזל זה עדיין אין תחליף באבקה, ולכן לעת עתה מותר להשתמש בו].
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
כ"ז ניסן התשע"ה

קושי בהתכופפות ברחיצה ובעיון

שלום וברכה בהמשך לשאלה הקודמת הכוונה בעיקר לעיון ורחיצה ביסודיות הדורשים התכופפויות וכדומה.
תשובה: נראה שכוונתך להתכופפות לצורך הטיפול בכף הרגל. בלי להכנס לגדרי ההלכות, ניתן לחסוך את החלק העיקרי והחשוב של הטיפול בכף הרגל על ידי ביקור אצל פדיקור בסמוך לטבילה. כמו כן ניתן לחסוך מהעיון שם על ידי העיון של הבלנית, אלא שיש ליידע אותה שהאשה סומכת על עיונה במקומות אלו ושתעיין ביסודיות.
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
כ"ז ניסן התשע"ה

הכנות לטבילה בעת כאבי גב

שלום וברכה אשתי סובלת מכאבי גב כרוניים מזה מספר שנים. בזמן ההכנות למקווה הכאבים גוברים ומכבידים כתוצאה מההכנות המרובות. אני מבקש לשאול באיזה פעולות אפשר להפחית בכדי להקל על כאבי הגב?
תשובה: עליך לברר אצל מומחי גב אילו פעולות שתמנע מהן אשתך יפחיתו ממנה את הכאבים, ואחר כך לחזור ולפרטן בשאלה כדי לדון האם אפשר לוותר עליהן.
הרב ישראל כהן שליט"א
ברית מילה
י"ח אדר התשע"ה

מקור לאי השתתפות היולדת בברית

האם יש מקור לכך שאם אינה משתתפת בברית המילה של בנה?
תשובה: אכן יש בירושלים [ועוד מקומות] שנהגו כן, יש שנהגו שלא תשתתף בסעודה, ויש שנהגו שגם בברית לא תשתתף, ויש שנהגו להיפך. אך רוב הציבור אינו נוהג כן. ומכל מקום טוב שיביאו לה לטעום מסעודת המצוה. טעם המנהג הוא כנראה משום שמירה ליולדת וחשש מעין הרע בצאתה החוצה בין הרבים. ולגבי הברית יתכן שהוא מפני רחמיה על הוולד.   מקורות: המנהג כמעט ולא הובא בפוסקים. ועיין קו' שבוע וישוע הבן (עמ' לא). ובברית אברהם (איגלברג, עמ' 52), והביאוהו בספרי ההלכות והמנהגים לברית מילה, כתב שמפני שהיולדת חולה והבתים קטנים אין לערוך הברית בביתה, ולפחות לקצר בה, עיי"ש. ושמעתי לעיין גם בתורת משה [חת"ס] על התורה (ד"ה וביום השמיני ימול [השני]) שיש ללמוד מדבריו עוד טעם לזה, עיי"ש ודו"ק היטב.
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
ד' שבט התשע"ה

גניזת עיתונים שלא קראו בהם

לגבי חיוב גניזה. רצינו לברר האם זה נכון שכתב שלא נקרא אינו חייב בגניזה? למשל, אם מגיע עיתון לתיבת הדואר שלי ואין אני קורא אותו בכלל, האם עלי לבדוק אותו ולתלוש את הדפים שיש בהם דברי תורה רק משום שהוא הוכנס לתיבת הדואר שלי?
תשובה: אין להקל בדבר.   מקורות: גנזי הקודש (עמ' רעג) בשם גדולי הדור. ולגבי עיתונים בכללות [שאין בהם מדורים מיוחדים לד"ת אלא שהובאו דברי תורה אגב אורחא], ראה שם (עמ' קנד) שיש מקילים להניחם עטופים היטב בסמוך לאשפה, ויש מחמירים בזה.
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
ב' שבט התשע"ה

אמירת שיר השירים כסגולה

האם מותר לומר שיר השירים בתור סגולה לרפואת חולה?
תשובה: יש לכוון שתועיל הסגולה משום זכות הקריאה, ולא כלחש בעלמא.   מקורות: ראה פרישה (קעט יז), ונעתיק את דברי ספר החינוך (מצוה תקיב) בלאו 'חובר חבר': ואולי בני תקשה עלי [על איסור חובר חבר] בהא דגרסינן בשבועות בפרק ידיעות הטמאה (טו:) שיר של פגעים בכנודות ובנבלים ואומר ישב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי (תהלים צא א-ט), ואומר ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה (שם ג ב-ט), ופירוש 'פגעים', כלומר שאמירת אלו המזמורים תועיל לשמר מן הנזיקין. ואמרו בברכות רבי יהושע בן לוי מסדר להו להני קראי וגני.  [ומתרץ] ואין הדבר חלילה דומה לענין חבר חבר שזכרנו, וכבר אמרו זכרונם לברכה על זה (שבועות שם), אסור להתרפאות בדברי תורה, אבל הזכירו לומר מזמורים אלו, שיש בהם דברים יעוררו נפש היודע אותם, לחסות בשם יתברך ולהשים כל מבטחו, ולקבע בלבבו יראתו ולסמך על חסדו וטובו, ומתוך התעוררות על זה יהיה נשמר בלי ספק מכל נזק. וזהו שהשיבו בגמרא בענין זה דקא פריך התם, והיכי עביד רבי יהושע כן והאמר רבי יהושע אסור להתרפאות בדברי תורה, ואמרו להגן שאני, כלומר, לא אסרה תורה שיאמר אדם דברי תורה לעורר נפשו לטובה, כדי שיגן עליו אותו הזכות לשמרו. 
הרב ישראל כהן שליט"א
כיבוד אב ואם
ט"ו כסלו התשע"ה

שימוש בבעל ת"ח ולהעיר לאב על הנהגתו

האם כשאני מבקשת מבעלי עזרה עם הילדים יש בזה משום שימוש בתלמיד חכם? ואציין שבעלי לומד ב"ה הרבה מאד שעות ביום וכבר נבחן על כל הלכות שבת אצל רבנים גדולים מאד (כגון ר' משה שאול קליין שליט"א ועוד). ועוד שאלה - האם מותר להעיר לאבא על אכילה לא מנומסת? אני אינסטניסטית והדבר מפריע לי מאד תודה רבה
תשובה: מותר לך להשתמש בבעלך. אין להעיר לאב, אלא אם כן אף הוא חפץ בכך, או שהדבר ימנע ממנו בזיון מאחרים.  מקורות: האיסור להשתמש בתלמיד חכם מקורו בגמרא (מסכת מגילה כח:) ומובא ברמ"א (סי' רמג ס"ו), אמנם אין הדבר נוגע לענייננו, באשר הבעל מחוייב מעצמו בענייני הבית ולסייע לאשתו לטפל בילדיו שלו. ואפילו אין זה טיפול בילדיו שלו, אין בדבר איסור כאשר אשה נעזרת לבעלה, כיון שהדבר הוא מחיוביו בנישואין. דוגמא לדבר מה שכתבו הפוסקים שת"ח המשכיר עצמו מותר להשתמש בו, ראה ראש יוסף (מגילה שם) ושיורי ברכה (ביו"ד שם). לגבי כיבוד אב ואם, אין להעיר לאב באופן האמור שהרי יש בכך משום בזיון, ומותר רק באופנים שהזכרנו, ויסודם מדין מחילה, וכן מצינו שיש מטחינו בריחיים ונוחל עולם הבא. ראה קידושין (לא.).
הרב ישראל כהן שליט"א
בשר בחלב
י"א כסלו התשע"ה

תנור שבישלו בו בשר עטוף ואחר כך עוגה חלבית

אפיתי בתנור בשר בקר שהיה עטוף בכמה שכבות של נייר כסף, לאחר 3 שעות ביתי אפתה בתנור עוגה חלבית, מה דין העוגה האם מותר לאוכלה, וכן מה דין התנור האם צריך הגעלה?
תשובה: העוגה מותרת, וכן התנור, ויש לבדוק שהוא נקי.   ביאור: כיון שהבשר היה עטוף היטב, לא התבשר התנור, ולא נאסר גם מחמת העוגה, כיון שבפשטות אין בה זיעה האוסרתו. [מובן מהשאלה שהתנור היה פרוה או לפחות שלא היה בן יומו מבשר אחר, אולם אם אין בעוגה זיעה, כפי שהוא בדרך כלל, אין צורך לכך]. ועיין אגרות משה (יו"ד ח"א סי' מ).
הרב ישראל כהן שליט"א
כשרות המזון
א' כסלו התשע"ה

האם עיסה של קמח מלא עם עיסה של קמח לבן מצטרפות לשיעור הפרשת חלה

שלום לשתי עיסה של קמח מלא ולא היה בה שיעור חלה, ובנוסף לשתי גם עיסה של קמח לבן פחות משיעור חלה, ובשתיהם יחד יש שיעור חלה, האם הם מצטרפות לשיעור הפרשת חלה?
תשובה: יש להחמיר  דמצטרף, דלמרות שדעת הגרע"א ששני מינים אין הסל מצרפם, מ"מ זה מפני שאחד מבטל טעם חבירו, אבל כאן שהם מין חיטה מין אחד, לענ"ד אין הקפידה כ"כ חזק, וכל שונשכין העיסות הדדי מצטרף. אלא שלענין ברכה יש לחשוש וספק ברכות להקל. 
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
ריבית
א' כסלו התשע"ה

הקדמת תשלום ברכישת דירה בזול

שלום, מאחר והייתי זקוק נואשות לכסף מזומן לחובות בבנקים וכדומה, נאלצתי להציע דירה למכירה במחיר נמוך ממחירה האפשרי האמתי. פתחתי במו"מ עם פלוני והגענו להסכמה באשר למחיר. ואולם החתימה על חוזה וקנין התעכבה בשל בעיות טכניות עם עורכי הדין. מאחר והבנקים לחצו, אמרתי לקונה, שאם הוא רוצה שאהיה מחוייב למכירה ולא אמכור לאחר, למרות העיכובים, אני מציע שיתחיל לשלם את התשלום הראשון כבר עכשיו. כנגדו אתן לו המחאה, ואם לבסוף מסיבה כלשהי, שלא סביר שתקרה, המכירה לא תצא לפועל הוא יוכל לפדות את המחאתי. כך עשינו. אחר כך חשבתי, שכיון שלמעשה לכאורה לא חל שום קנין (אולי כן?) בהעברת הכספים הזו, והוא עשה זאת על סמך ההמחאה שנתתי לו. נמצא שהוא בעצם הלווה לי כספים, בתמורה ל"שמירת" העסקה של מכירת הדירה בזול. אז לכאורה זה כרוך באיסור ריבית. האם כן? אם כן, מה עלי לעשות כעת? המכירה עדיין מתמהמהת.
תשובה: אפשר להקל בזה.   מקורות: הקדמת התשלום היא פסיקה בהוזלה ביש לו, שהיא מותרת. ואמנם נחלקו הראשונים אם פסיקה צריכה שתחיל קנין מסויים, וכאן ודאי שלא חל דבר, אך אפשר להקל כדעות הסוברות שאין צריך קנין כלל, ראה חוות דעת (סי' קסג סק"ב), יד אברהם (סי' קעה ס"ד), ועוד.
הרב ישראל כהן שליט"א
מזוזה
ד' חשון התשע"ה

ברכה על החזרת מזוזה אחר שינוי הדלתות

החלפתי דלתות בבית, והורדתי את המזוזות, האם כשקובעים את המזוזות מחדש, צריך ברכה?
תשובה: אם חזרת וקבעת אותן באותו יום בו הורדו, אין לברך. אבל אם שהו הפתחים בלי מזוזות ורק למחרת שבת לקובען, או שהוסרו בלילה ועבר כל היום בלי מזוזה ובא לקבען שנית בלילה, נקטו הפוסקים שיש לברך משום היסח הדעת.     מקורות:  המוריד מזוזה על מנת לחזור ולקובעה, דעת הפוסקים שכשקובעה אינו צריך לחזור ולברך, כפושט טלית על מנת לחזור ולקובעה (רעק"א סי' רפו בש"ך סקכ"ה, ועוד רבים) [ויש חולקים], ומכל מקום בעת שעבר יום או לילה, מורים הפוסקים שעליו לחזור ולברך משום היסח הדעת, ראה ערוך השלחן (שם ס"ד) ובמה שהביא בזה מפוסקי זמננו בספר שערי המזוזה (פי"ז סכ"ב).  הערה:  לגבי מה שנצטרף כאן שגם הוחלפו הדלתות, ובזה היה מקום לומר שחייב לחזור ולברך בכל אופן שהוא, שהרי בעת שעקר הדלתות נפטר הפתח ממזוזה, אין זה אלא לדעת הרמב"ם (מזוזה פ"ו ה"א) שפתח בלא דלת אינו חייב במזוזה, אך להלכה אין פוסקים כן (שו"ע סי' רפו סט"ו) [ומכל מקום הש"ך (ס"ק כא) חשש לדעה זו שלא לברך על מזוזה שקובעה בפתח ללא דלתות, וראה מה תמה על זה הגרח"ק בשער הציון (ס"ק קכא) שהלא דעתו היא דעה יחידאה ממש, עיי"ש]. [ועיין עוד בשערי המזוזה הנ"ל (פי"א סעיף מד) במחלוקת האחרונים אודות תיקון הדלת או החלפתה לדעת הרמב"ם לענין תעשה ולא מן העשוי].
הרב ישראל כהן שליט"א
יורה דעה
ל' תשרי התשע"ה

חכם שהורה לאיסור

שלחתי שאלה למערכת ממוחשבת שמפנה את השאלות לרבנים שונים לפי תורנות. המערכת שלחה את השאלה בראשונה לרב א' ומפאת תקלה השאלה נשלחה גם לרב ב' מאוחר יותר. רב ב' מיהר לענות ופסק להיתר, אבל אחרי שעתיים הגיעה תשובת הרב הראשון ודעתו לאסור. אם אינני טועה, אם הלכתי לרב ופסק לי לאסור, אסור לי ללכת לרב אחר, וגם אם הלכתי ואמר שמותר, עלי לנהוג כפי שהורה לי הראשון אותו שאלתי, אם אין השני רבי המובהק. מה הדין במקרה כמו שקרה לי עכשיו?
תשובה: יכול אתה לנהוג להיתר.   מקורות:  עיקר טעם הדין של חכם שאסר, לפי פסק הש"ך (ביו"ד סי' רמב סל"א ובחו"מ סי' כה סוס"ק יד), הוא משום שויא חתיכה דאיסורא [היינו בפשטות שהשואל קיבל על עצמו לנהוג כהוראת החכם, ובנצי"ב (משיב דבר ח"ב סי' ט) כתב באופן אחר שהחכם עשאה חתיכת איסור וכן משמעות כמה מן הראשונים], ובפשטות אין זה נעשה אלא כשהתשובה מגיעה אל השואל. ואף אם נאמר שבשולח שליח לחכם, כבר שאחד"א למה שיאמר החכם אחר כך, יש לצדד שכל זה בשולח שליח לחכם מסויים, אך אין שייך לומר כן בשואל על ידי מערכת ממוחשבת שאין דעתו לרב פלוני אלא למי שיענה בראשונה. [ועיין גם בש"ך (יו"ד שם ס"ק נב ונה) לענין שני חכמים בבית המדרש].
הרב ישראל כהן שליט"א
בשר בחלב
ל' אב התשע"ד

נקניק וחלב סויה

האם מותר לשתות חלב סויה וכדומה בסעודה בשרית? וכמו כן, האם מותר לאכול נקניק סויה עם חלב? או שצריך לעשות איזה היכר משום מראית העין.
תשובה: מותר לאכול מוצרי סויה ודומיהם עם חלב או עם בשר ואף לבשלם עם חלב או עם בשר. הרחבה:  אכילת בשר בחלב בלא בישול, או בבשר עוף אפילו בבישול אינה אסורה אלא מדרבנן ולדעת הרמ"א לא גזרו בה משום מראית עין כלל. ואמנם אף בבישול וטיגון בשר בהמה שהוא מדאורייתא, ואף לדעת הש"ך שגזרו משום מראית העין גם בדרבנן, נראה שבכגון דא אמרו הפוסקים שאין לחדש גזירות בדברים שלא מצאנו שגזרו. ואין לדמות לחלב שקדים שנתבאר בפוסקים שיש לעשות לו היכר: א. בתחליפי בשר מן הצומח הורו פוסקי זמננו שלא שייך מראית עין כי הכל יודעים שיש מצוי הרבה דברים הדומים לבשר שאינם בשר. ב. כך מבואר בפוסקים שלא נצרך היכר אלא בדבר שאינו מצוי בצורת היתר, ולא גזרו כלל אלא במה שאינו מצוי בצורת היתר, ולכן נראה שחלב סויה ומוצרי סויה אינם שייכים כלל באיסור מראית העין. זה גם הטעם למנהג הרווח לאכול מוצרים מן הצומח המשמשים כתחליפי בשר בתשעת הימים האסורים באכילת בשר כי הכל יודעים שאין המאכלים הללו בשריים, וגם אין שום חשש של מראית העין בכגון דא. מקורות:  רמ"א (יו"ד סי' פז ס"ג), ש"ך (שם סק"ו). שבט הלוי (ח"ט סי' קנז), יביע אומר (ח"ו ס"ח אות ה). שו"ת הרשב"א (ח"ג רנז), כרתי ופלתי (סי' פז שם). כנסת הגדולה (סי' פז הגב"י אות ח). תפארת ישראל (כלכלת שבת אות לד). ועי' כמו"כ משנה הלכות (ח"ה סי' צו) לענין מריחת מרגרינה על הפת בסעודה בשרית.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
כשרות המזון
כ"ח אב התשע"ד

בליעה בתבלינים

בעת הבישול אנחנו נוהגים לבזוק תבלינים מן הקופסה לתוך הקדירות העומדות על גבי האש. האם הדבר יוצר בעיה של בשר וחלב? אנחנו משתמשים באותם תבלינים לתבשילים בשריים וחלביים, האם האדים הבשריים הופכים את התבלין לבשרי כאשר הם חודרים לתוך הקופסה? או שזו רק לחות ואין לכך משמעות הלכתית?
תשובה: זיעה (זיעת משקין, ולרוב הדעות גם אוכלין, אבל בלאו הכי בדרך כלל יש גם משקין) נידונה כגוף הדבר, ולכן זיעה בשרית או חלבית העולה ופוגעת בתבלין, נספגת בו והוא נהיה בשרי או חלבי (בהתאמה) מדין תערובת, אף אם לא הגיעה בחום המאפשר בליעה. ולכן ראוי שלא יעמוד התבלין עצמו מול המקום שעולים האדים והזיעה, אלא יוציא בכפית וכדומה או ישתמש בתבלינים נפרדים לחלבי ולבשרי. מקורות:  שו"ע (יו"ד סימן צב ס"ח). פרי מגדים (או"ח סדר הנהגות הנשאל עם השואל סדר שני אות לו-לז). שו"ת מנחת יצחק (ח"ה ס"כ). רמ"א (יו"ד סימן קה ס"ג) ודגול מרבבה שם בשם כנסת הגדולה (הגה"ט טו), ומחצית השקל, ט"ז סק"ו, ש"ך ס"ק יא, ועי' באר היטב ס"ק י"א ופלתי סק"ח. ועי' פמ"ג משב"ז סק"ו. [שו"ע (יו"ד סי' קט ס"ב). חידושי רבי עקיבא איגר לשו"ע יו"ד סי' קג, פרי מגדים שם שפ"ד סק"ו].
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
מעשרות
א' אב התשע"ד

הפרשת תרומות ומעשרות בירקות

רציתי לברר האם צריך לעשר ירקות? אם צריך, האם אוכל לקבל הדרכה איך מעשרים אבטיח למשל?
תשובה: אכן צריך לעשר ירקות. יש לחתוך מעט יותר מ1%, ולהניח בצד האבטיח [יש לדאוג שכל אלו לא ינועו עד סוף ההפרשה]. לאחר מכן לומר את נוסח ההפרשה שבסידור, וראוי להבין את הדברים הנאמרים [נושא זה, שאינו ארוך, כדאי ללומדו היטב]. בשנים בהם מפרישים מעשר שני, יש לייחד מטבע עליו יחולל המעשר [או לעשות מנוי בקרן המעשרות ולומר את הנוסח המתקבל מהם], ובשנים בהם מפרישים מעשר עני [כמו השנה], והפירות הם טבל ודאי, יש לתת את המעשר עני [כ-9% מהפירות] לעני [או להקנות אותו לגוף צדקה הנותן לעניים, כמו 'יד אליעזר', ולאחר מכן לשלוח אליהם את התמורה].  אם הפירות טבל ודאי, יש לומר את הברכות המתאימות, ככתוב בסידור. אחר ההפרשה, נוטלים את החלק החתוך הנ"ל, עוטפים בשקית, ומניחים באשפה.
הרב ישראל כהן שליט"א
אבלות
י"ג תמוז התשע"ד

דחיית עלייה לקבר ביארצייט עקב המצב הבטחוני

אבי נפטר לפני שנה והאזכרה אמורה להערך ביום ד' הקרוב. האם ניתן לדחות את האזכרה עקב המצב הביטחוני? (לקבר נעלה בכל מקרה) אם כן, למתי?
תשובה: ביום האזכרה עצמו חשוב לומר קדיש וללמוד משניות לטובת נשמת הנפטר. אך העליה לקברו אינה מחוייבת ביום האזכרה.  ולכן אין לעלות לקבר אלא כשהמצב הבטחוני יהא תקין.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
נדה
י' תמוז התשע"ד

בדיקה סמוך לשקיעת החמה

שלום רב, אני לא יודעת מה לעשות לכן אני שואלת אני עשיתי בדיקה ביום ראשון בבוקר ולקראת שקיעה הייתי צריכה לעשות מוך דחוק אני יודעת שזה צריך להיות קרוב לחצי שעה ארבעים דקות. ואני חושבת שעשיתי ממש פחות מהזמן. מה אני אמורה לעשות ביום ראשון הקרוב בעזרת השם יש לי מקווה האם אני צריכה לעשות עוד פעם מחדש ולספור עוד פעם?
תשובה: אפשר לטבול ביום ראשון הקרוב ולסמוך על בדיקת שחרית [כשלא היה זה יום הראשון של המחזור]. בפרט אם גם עשו בדיקה לפני השקיעה, ורק הבעיה שהמוך לא היה כשיעור 40 דקות. דעצם בדיקת המוך אינו מעכב בפרט לא חצי שעה ומספיק כרבע שעה.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
דם
ח' תמוז התשע"ד

נמצא דם באחת הביצים שבחמין

הנחנו בתוך קדרת החמין (-טשולנט) ג' ביצים, ובאחת מהן נמצא דם. האם מותר לאכול את הביצים האחרות ואת שאר התבשיל כולו.
תשובה: כשנעשה שימוש בביצים רגילות, מותר לאכול את התבשיל והביצים האחרות. כשנעשה שימוש בביצי משק, הדין כך: אם נפח סיר החמין גדול יותר מפי ששים [ביצה ממוצעת נפחה 50 סמ"ק ובטלה ביותר מ-3.1 ליטר] : התבשיל מותר (יש לשים לב שהביצה לא נשארת בסיר עד שהתבשיל מתמעט מפי 60 ממנה, ואם הדבר אירע בשבת יש להיזהר מאיסור בורר). אך הכלי שנגע בביצה האסורה בעודה חמה ואין בו שישים כנגדה נאסר. אם נפח סיר החמין אינו גדול פי ששים מן הביצה, אי אפשר להתיר את התבשיל באכילה. וגם הקדרה טעונה הגעלה. מקורות: רמ"א יו"ד סימן סו ס"ד; שו"ע יו"ד סימן קז ס"א ונושא"כ; ט"ז יו"ד סימן סו סק"ה, ופר"ח שם סק"י; חולין צח. ושו"ע יו"ד סימן פו ס"ה וט"ז, ועי' בית יוסף); ש"ך וט"ז יו"ד סי' צח; חזון איש הלכות תערובת סימן כ סק"ב, ושם סימן כו סק"ב ומש"כ שם בשם מהריל"ד; ש"ך יו"ד סימן קב סק"ח.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
אבלות
כ"ז סיון התשע"ד

קבורה בקומות

אדם קיבל במתנה מקום קבורה במתחם של "קבורה בקומות", האם הקבורה בקומות מתחת לפני הקרקע שמה קבורה ויכול לקחת את המתנה, או שאין שמה קבורה, ואסור ליקבר שם?
תשובה:   ארבעה סוגי קבורה בקומות מצויים כיום: א.  שקוברים המת הא' כדינו בכיסוי גולל ועפר, ואחר כן קוברים שכבה שניה של קברות באותו אופן. ב.  קבר אחד בתוך מערה חפורה בקרקע, וקבר שעל גביו נחפר בקרקע מלמעלה בגג המערה כדרך שאר קברות. ג.  בנין המחובר לקרקע שבו כוכים מוכנים בתוך יציקת הבטון, כעין כוכי מערה מעשי ידי אדם. ד.  בנין המחובר לקרקע ובו מוכנים תאי קבורה בקרקעית כל קומה וקומה, ונמצא שהקבורים בקומות העליונות, יש חלל תחתיהם.   חובה לקבור בקרקע. ובקרקע עולם ממש. קבורה בשכבות הונהגה בחו"ל בלית ברירה מחוסר מקום, ומ"מ כתבו הגאונים לחייב הפסק של ששה טפחים עפר בין מת התחתון למת העליון (ויש שהקילו בשיעור זה בשעת הדחק). על קבורה בקומות ממש, שיש רווח אויר בין קומה לקומה, פקפקו האחרונים להוציאה מדין קבורה, ואין לקבור כך. ויש בזה גם שינוי אסור ממנהגי קבורה. קבורה במערה ובגג המערה במקביל, מותרת לכתחילה. קבורה בשכבות זה ע"ג זה, בהפסק הראוי, מותרת. ומ"מ נקטו פוסקי זמננו שכל עוד יש מקום אחר לקבור אפילו בריחוק מקום מן העיר, עדיף.   מקורות:  טור יו"ד סי' שס"ב; שו"ע שם ס"ג וס"ד וביאור הגר"א; פתחי תשובה שם סק"ג בשם שבות יעקב ח"ב סי' צ"ה; שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קס"א; קובץ תשובות ח"ב סי' מ"ד (וחשוקי חמד סנהדרין מו: משו"ת דודאי שדה סי' ל').
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
דם
כ"א סיון התשע"ד

טיגן ביצה מבלי לבדוק

מתוך עצלות טיגן מישהו ביצה מבלי לבודקה, ולאחר מעשה הבחין בכתם דם. מה דין המחבת? ואם מצופה טפלון?
תשובה: בביצים שלנו יש להקל לעשות אחרי 24  שעות הגעלה גם  לטפלון. יש רבנים שמחמירים לזרוק את המחבת אבל זה חומרה ולא מעיקר הדין.
הרב אליהו בייפוס שליט"א