הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

אורח חיים

נושא
תקציר
מאת
אורח חיים
ו' כסלו התשע"ו

אשה שהדליקה נרות בער"ש ר"ח ורוצה לומר הלל

אשה שהדליקה נרות בער"ש ר"ח ורוצה לומר הלל האם אפשר לברך בברכה שהרי קידשה עליה היום?
תשובה: לא תברך.   מקורות: במשנה ברורה (סי' רסג ס"ק מג) מבואר אפילו לגבי מנחה שלא תתפלל אחר הדלקת הנרות [וציין למג"א (ס"ק יט), אמנם הדין שלא תתפלל מקורו בפמ"ג (א"א שם)], ואמנם שם יש שצידדו להקל מכמה טעמים, אך לגבי הלל שאינה מחוייבת בו כלל, ואין הברכה אלא מנהג, לא תברך.
הרב ישראל כהן שליט"א
שבת
כ' חשון התשע"ו

שימוש במים בשבת במרתף בו מותקנת משאבה לפינוי המים

  בקומת המרתף בביתנו מותקנת לצורך ניקוז הביוב משאבה מתוצרת איטליה ("פודרול"). בור הביוב בעומק 1.7 מטר וברוחב 1 מטר. כאשר גובה המים מגיע לכ-70 ס"מ המשאבה מופעלת.  ניקוז מים ממרתף חייב להתבצע באמצעות משאבה. במרתף ביתנו מצויים מקלחות, שירותים וכיורים. אי שימוש בכל מתקני המים יקשה מאד על אורח חיים תקין, ולמעשה לא יהיה ניתן להשתמש בבית למגורי אדם בשבתות. שאלתי היא, האם ניתן להסתמך על דין "גרמא" או דין אחר כדי להשתמש לכתחילה במתקני המים כרגיל או שמא הדבר אסור? אם יש צורך וישנו פתרון הלכתי כמו מתקן מיוחד, אשמח אם תפנו אותי לאדם מוסמך.
תשובה: בעיקר הדין אי אפשר להכריע להיתר, התקן מכני שיפתור את הבעיה ההלכתית זמין, ניתן ליצור קשר בעניינו עם "משמרת השבת" (072-22164422) דיונים:  במשאבה זו לא שייך עניין המשכת זרם כבמקרר בשעת פעולתו, ואף שזמן זרימת המים ממושך מכל מקום כשמגיע קרוב לגובה המים שמפעיל את המשאבה הרי פעולתו היא היא המפעילה את המשאבה. ואף שבאופן שיש עוד בעלי בחירה שיכולים להשתמש באותו בור מים, כגון בכיור אחר, ואינו רואה אותם, שלכאורה נחשב כאינו פסיק רישיה שפעולתו תפעיל המכשיר. וכל שכן באינו יודע היכן עומד גובה המים. מ"מ לכאורה זהו פסיק רישיה דלשעבר, כיון שאפשר לברר הדבר בפתיחת הבור ולכן אי אפשר להורות להיתר בוודאי.
הרב אליהו בייפוס שליט"א
אורח חיים
כ"ו אייר התשע"ה

השחלת תליון – ברירת משחקים – אביזרי ג'ימבורי

- האם מותר להשחיל בשבת תליון על גבי שרשרת (זהב למשל)? - האם יש דרך לאסוף בשבת משחקים מעורבים. אם הילדים פיזרו בעירבוביא קליקס, לגו, קפלה וכו', האם יש היתר להורות לילד אחד לאסוף רק הלגו ולשני רק את הקפלה? - אביזרים שמשמשים לג'ימבורי במשך השבוע, האם יש בהם איסור מוקצה, או שניתן לאפשר לילדים להשתעשע בהם בשבת?
תשובה: השחלת תליון בשרשרת שלא היה בה קודם שבת, והדרך להשאירו שם, אסורה. אין דרך למיין את המשחקים אפילו באופן זה, משום איסור בורר. אפשר שילד יטול את חלקי הלגו וישחק בהם לבדם, ואחר כך ישיבם למקומם. אביזרי ג'ימבורי המשמשים למשחקי ילדים ולהנאתם בחול, אם אינם פועלים על ידי חשמל וכדומה, מותר לילדים להשתמש בהם להנאתם בשבת.   מקורות: השחלת תליון - ראה משנ"ב (סי' שיז ס"ק טז) לענין נתינת חגורה במכנסיים חדשות. מיון משחקים - פשוט. וראה מה שהובא בארחות שבת (פ"ג הערה ג) אודות מיון שני דברים שאינו חפץ בשניהם. אביזרי ג'ימבורי - ראה שו"ע (סי' שא ס"ב) ומשנ"ב (שם).
הרב ישראל כהן שליט"א
אורח חיים
ב' אייר התשע"ה

האם מותר לשפוך נוזל על תחבושת המילה בשבת

בס"ד אני מוהל, ושואל אני האם מותר בשבת קודש מותר לשפוך נוזל על תחבושת המילה ולחבוש איתה את המילה, כי ע"י אחיזת התחבושת ופעולת החבישה נסחט מהחומר הנוזלי? שאלתי היא מדין סחיטה תולדה דדש. (ולא מדין מלבן כי ממילא בזמן החבישה התחבושת מתלכלכת מדם) נ.ב. יש לציין שחומר זה הרבה יותר טוב לתינוק מאשר חבישה עם אבקה וגם עוצר הדימום במהירות?
תשובה: מותר.   מקורות: עי' בביאור הלכה (סי' שכח ס"ד) שהביא מחלוקת ראשונים גדולה אודות עשיית צרכי חולה שיש בו סכנה בדבר שהוא צורך לו אך אין סכנה במניעתו, והסיק להחמיר, אמנם בספר מילה שלימה (עמ' תמא) הביא בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, שבתינוק יש להקל בזה, לא רק לצורך רפואתו אלא גם לצורך הרגעתו. [וכמובן שכשתהיה אבקה שפעולתה כנוזל האמור, אין להקל להשתמש בנוזל, אולם שמענו מהרה"ג המחבר ספר הנ"ל, שלנוזל זה עדיין אין תחליף באבקה, ולכן לעת עתה מותר להשתמש בו].
הרב ישראל כהן שליט"א
שבת
כ"ג ניסן התשע"ה

שריית עדשות מגע בשבת

האם יש איסור להשתמש בעדשות מגע בשבת? במקורות בהם בדקנו ראינו התיחסות לנוזל שריה לעומת נוזל ניקוי. למעשה, משתמשים בחומר אחד בלבד. האם מותר להכניס עדשות רכות לתמיסה?
תשובה: אכן אין להכניס בשבת עדשות מגע רכות לתמיסה הרגילה, שהיא חומר מנקה, אלא למים מזוקקים או לנוזל אחר שאינו נוזל ניקוי כגון saline. הכנסה זו תיעשה לשם שמירת רכות העדשה, ולא לשם ניקויה. בחנויות האופטיקה שבאיזורים דתיים, עשויים להיות מוצעים למכירה גם הנוזלים האחרים הנ"ל, ובהם יש להשתמש בשבת. וכפי ששמענו מבעלי חנויות אופטיקה, החברות בארץ מציעות למכירה נוזלים מיוחדים לשם שימוש בשבת.   מקורות: ארחות שבת, בבירורי ההלכה שבסוף הספר בשם גדולי הדור, ועל פי בדיקות מקיפות שנעשו.
הרב ישראל כהן שליט"א
שבת
כ"ט שבט התשע"ה

קריאת ספרי קומיקס בשבת

האם מותר לקרוא בספרים שיש בהם מילים המשולבות בתוך התמונות והאיורים, המכונה קומיקס, או שזה דומה לכתב שתחת הצורה שאסרו משום גזירת שטרי הדיוטות?
תשובה: חשוב להקדים שהגזירה משום שטרי הדיוטות נאמרה לאיסור קריאת כל ספרי חולין כספרי מלחמות. לכן חשוב לברר תחילה האם הספר המדובר מותר בקריאה. יש מן הפוסקים שהקלו בקריאת ספרים הכתובים בלשון הקודש, אולם רוב הפוסקים נקטו להלכה שאין להקל בזה. וגם לדעת המתירים יש לדון שלכאורה אין היתר זה שייך בזה"ז במקומותינו שרוב הקריאה והכתיבה נעשית בלה"ק. בנוסף, נחלקו הפוסקים אם יש להתיר קריאת ספרי חולין כעיתוני חדשות וכדומה באופן שמתענג על קריאתם. למעשה מבואר במשנ"ב שאין להתיר, והגרי"ש אלישיב התיר לקרוא בקצרה חדשות שאינן ידועות לו, אך דעתו שלקרוא בהרחבה אין להתיר כי אם בדוחק גדול ובאופו שמתענג בקריאתם. ואולם, ספרים שיש בהם מוסר השכל וחינוך למידות טובות ויראת שמים, או סיפורים מגדולי ישראל מותר לקרוא בשבת. באם ספר הקומיקס עונה על גדרים אלו ומותר לקראו כשהוא לעצמו, אין איסור בקריאת הכיתוב שבתוך התמונות. ויש לצרף לזה סברא נוספת שבספר שלם שכולו תמונות שיש תחתם כתב, לא שייך טעם הגזירה ולא גזרו. וה"ה לספר קומיקס, ולכן מותר. וכן הביאו לצרף בשם האחרונים. מקורות:  שו"ע סי' ש"ז סט"ז; מחלוקות הראשונים מסוכמות בספר ארחות שבת, ח"ב פכ"ב, הערות ריח-ריט; לעיקר ההיתר בספרים המותרים, ראה שם הערה רכה; ההיתר בספר שלם, מבואר בשערי אפרים שער י' סל"ג שכתיבה בספר היא לקביעות ואינה מתחלפת בשטרות, והגריש"א התיר עפי"ז. ואולם ראה בארחות שבת שם הערה רכ, שהשערי אפרים סמך על סברא זו רק בצירוף סברות אחרות, וראה שם עוד מה שהקשו על עיקר דבריו ממה שדנו הראשונים בספרי חכמות, שמשמע שמצד מה שהם ספרים אין היתר.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
שבת
כ"ג שבט התשע"ה

הפעלת מכשירים חשמליים מערב שבת

האם מותר להתחיל להטעין את הפלאפון סמוך לכניסת השבת, על מנת שהסוללה תהיה מלאה במוצאי שבת? (הבטריה נטענת במשך השבת?)
תשובה: מותר. מקורות: אין איסור שמלאכות תיעשנה מאליהן בשבת; האיסור על האדם לעשות מלאכה בשבת. ועל כן נפסק להלכה (שו"ע סי' רנב ס"ה) שמותר לפתוח ממטרה בערב שבת והיא משקה והולכת בשבת. [יש הגבלות של אוושא מילתא, ומראית העין, וכיו"ב, אבל אינן שייכות כאן].
הרב ישראל כהן שליט"א
שבת
כ"ט טבת התשע"ה

שימוש בתיון ובו מסננת מובנית, וברירת בגד שלא לאלתר כשאי אפשר באופן אחר

1. האם יש איסור בורר בשימוש בתיון שיש בו מסננת מובנית? אין הכוונה למסננת הנמצאת בדופן הכלי לפני הזרבובית, אלא יש כלי עשוי רשת נוקשה ובו מכניסים העלים לפני שבת, ובכל מזיגה המים עוברים בין העלים לפני שהגיעו לכוס. 2. האם יש דרך להתיר הוצאת בגד מארון הבגדים למשל אם אין אפשרות לעשות זאת אחר כך? (למשל להוציא בגד לפני שהאורחים נכנסים שם לישון על מנת ללבוש בעוד מספר שעות)
תשובה: על פי המובן מהשאלה שמדובר בכלי שבו המסננת ופעולתה ניכרת וברורה - יש להחמיר שלא להשתמש בתיון הנ"ל בשבת, אלא אם מי התה צפים על גבי העלים ואינם מעורבים בהם. כמו כן אין להתיר את ברירת הבגד האמור [אם היא באופן של ברירה מתערובת], אלא אם כן לובשו לאלתר.   מקורות: לגבי התיון - ידוע מה שדנו הפוסקים אודות השימוש בתיון בשבת, שאם העלים והמים מעורבים יש כאן ברירה בכלי. אמנם החזון איש (סי' נג) התיר בזה, ולפי עדות מרן הגרח"ק שליט"א גם נהגו כך בביתו למעשה. ודנו הפוסקים בסברת ההיתר, ודעת הגרשז"א (שש"כ פ"ג הערה קכה) שזהו משום שלעולם הוא משמש לשימוש מידי, ועל כן אין זה בכלל ברירה בכלי, ולפי סברתו יש להתיר גם כאן. ברם יש שצידדו שההיתר הוא משום שאין בכלי זה צורת ברירה בכך שמוצנעת בו רשת קטנה לעכב העלים אבל הוא משמש בעיקרו ככלי לנטילת התה, וכן מורה לשון החזון איש, ועל פי זה אין זה אלא בתיון ואילו בכלי שצורתו צורת ברירה [על פי המובן מהשאלה], אפשר שלא היה מתיר. ועל כן יש להמנע מלהשתמש בו בשבת. לגבי ברירה, לא מצאנו שהותרה ברירה לאלתר באופן שאי אפשר באופן אחר. [וגם לברור מאכל על מנת להפשירו לסעודה, לא התירו הפוסקים בשופי, אף שאי אפשר בלאו הכי].
הרב ישראל כהן שליט"א
תפילה
י' טבת התשע"ה

יחיד שאמר עננו ושכח וחתם הברכה שאחרי עננו

יחיד שאמר עננו ושכח וחתם הברכה שאחרי עננו, האם צריך לחתום שוב את הברכה של ברוך אתה ה' שומע תפלה?
תשובה: חוזר ומתפלל, כדין כל הטועה בברכה [דהיינו שאם הוא עומד עדיין בתפילתו חוזר לברכת 'שמע קולנו', ואם סיים תפילתו חוזר לראש]. ודעת בעל יביע אומר שאינו חוזר. וטוב שיתפלל שוב כתפילת נדבה.   מקורות: הליכות שלמה (מועדים עמ' תב, וראה שם בהערה). וטעם הדבר, משום ששינה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, והרי זה כמי שדילג את הברכה.
הרב ישראל כהן שליט"א
קריאת התורה
ג' טבת התשע"ה

לצאת ידי חובת קריאת התורה על ידי קטן

בבית כנסת של ת"ת שמנהג המקום הוא עפ"י החזן יש נער מתחת לגיל בר מצווה[כמה ימים לפני] מבני עדות המזרח שרוצה לעלות לתורה ולקרוא בתורה בשני וחמישי האם בני עדות אשכנז המתפללים במניין זה יוצאים יד"ח?
תשובה: יוצאים ידי חובה. אמנם אין לנהוג כך לכתחילה. מקורות: משורת הדין שקטן עולה לתורה אלא שנהגו שלא להעלותו, ראה שו"ע (סי' רפב ס"ג), ומשנ"ב (ס"ק יב). [ולגבי להעלותו למנין שלשה, ראה רעק"א (שם)]. ולגבי לקרוא בתורה, ראה במשנ"ב (סי' רפב ס"ק יב יג) בשם פוסקים, שבשעת הדחק קורא קטן בתורה, ובשער הציון (ס"ק טז) הביא שהפרי מגדים פקפק בעיקר דינם של המחמירים, ובאגרות משה (או"ח ח"ב סי' עב) הצדיק את המחמירים, ומכל מקום כתב שאין למחות ביד הנוהג כפרי מגדים במקום צער ועגמת נפש. ועל כן במנין של תלמוד תורה שהוא בגדר שעת הדחק לתלמידים, ודאי שיוצאים ידי חובה. אמנם אין זו הנהגה ראויה, להנהיג בציבור ללכת באופן שרירותי אחר החזן ומנהגיו, כל שלאחרים אין זה לכתחילה, ויש ללכת בזה להחמיר כמנהג כל העדות.  
הרב ישראל כהן שליט"א
ברכות
כ"ז חשון התשע"ה

יין שמעורב בו משקה אחר

עירבתי ביין 10 אחוז מיץ רימונים, וזה משנה את הטעם של היין לרוב חוזקו. איזה ברכה אני צריך לברך עליו, והאם אפשר לקדש עליו?
תשובה: אם לא נפגם ונתקלקל טעם היין, הולכים אחר הרוב וברכתו 'הגפן'. אולם אם נפסק ונתקלקל טעם היין, וכפי המסתבר כן הוא במקרה זה, ברכתו 'שהכל', ואף אין יוצאים בו ידי חובת קידוש. מקורות: רמ"א (סי' רב ס"א) ומשנה ברורה (ס"ק ז וס"ק ט). ובספר שערי הברכה (פרק יח הערה כג) כתב שהמציאות היא שרוב המשקאות בזמנינו פוגמים את טעם היין אף שאינם רוב נגדו.  
הרב ישראל כהן שליט"א
תפילה
כ"ה תשרי התשע"ה

האם אומרים "ולגשמים בעתם" בברכת חודש חשוון

בברכת החודש של חודש חשון, האם אומרים "ולגשמים בעתם" או שמתחילים רק בחודש כסליו לאחר ז' חשוון?
תשובה: מאחר שבחודש זה כבר מבקשים שירדו גשמים, ובפרט שמדגישים בברכה "בעתם", נקטו גדולי הפוסקים לומר "ולגשמים בעתם" כבר בברכת החודש של חודש חשון. וכן המנהג. מקורות:  לוח 'דבר בעתו' בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובשו"ת דבר יהושע ח"ג יו"ג סי' עה. 
הרב אליהו בייפוס שליט"א
עשרת ימי תשובה
כ"ה תשרי התשע"ה

קיום מנהג כפרות על ירקות

שמעתי שהיו מקיימים את מנהג הכפרות על ירקות, האם זה נכון ומה המקור לכך?
תשובה: כנראה שהכוונה לדברי רש"י בשבת (פא: ד"ה האי) בשם תשובות הגאונים. וזה לשונו:  ובתשובת הגאונים מצאתי שעושין חותלות מכפות תמרים וממלאין אותם עפר וזבל בהמה וכ"ב או ט"ו יום לפני ר"ה עושין כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית וזורעים לתוכן פול המצרי או קיטנית וקורין לו פורפיסא וצומח ובערב ר"ה נוטל כל אחד שלו ומחזירו סביבות ראשו שבעה פעמים ואומר זה תחת זה וזה חליפתי וזה תמורתי ומשליכו לנהר.
הרב ישראל כהן שליט"א
ברכות
י"ט אלול התשע"ד

ברכה על תרופה מתוקה

יש כדור לצרבת. ושמו תומס/ תאמס (tums), והוא עשוי לתרופה, אבל יש בו טעם כמו סוכריה, טעים מאד. האם צריך לפני נטילת כדור זה?
תשובה: יש לברך.   מקורות:  אגרות משה (או"ח ח"א סי' פב) ועוד פוסקים רבים. [וראה בספר וזאת הברכה (עמ' 113) בשם הגרי"ש אלישיב, שכן הדין אפילו אם מתיקות הכדור מחומר ממתק חיצוני הטפל לעצם התרופה שהיא מרה במקורה].
הרב ישראל כהן שליט"א
תשעה באב
ד' אב התשע"ד

תפילין בתשעה באב בשחרית

בת"ב אני יוכל להניח תפילין רק בבוקר, ולא תהיה לי אפשרות להניח אחרי חצות, מחמת סיבות שונות. האם מותר לי להניח תפילין בבוקר, או שלא להניח כלל?
תשובה: תניח בבוקר.  מקורות: אי הנחת תפילין בשחרית אלא במנחה אינו אלא מנהג, שלרוב הראשונים חייבים בט"ב בתפילין [ולפחות תפילין של יד] ראה טור וב"י (סי' תקנה) [ואכן היו שנהגו להניח גם בשחרית, ראה שערי תשובה שם], ואין לבטל את המצוה.
הרב ישראל כהן שליט"א
תפילין
ד' אב התשע"ד

הנחת תפילין לגוי

נסעתי לרצועה לחלק אוכל לחיילים, ולהניח להם תפילין, ותוכ"ד שאני מניח תפילין לחיילים, בא גם חייל שאינו יהודי וביקש שיניחו לו תפילין. האם מותר להניח לו?
תשובה: יש להמנע מכך.  מקורות: ראה רדב"ז (מלכים פ"י ה"י) שאף שגוי העושה מצוה אין מונעים אותו, במצוות הצריכות קדושה וטהרה הוא חוכך בדעתו שלא להניח לגוי לעשותן. ומצאנו בשם גדולים התבטאויות חריפות נגד ענין זה.
הרב ישראל כהן שליט"א
אורח חיים
כ"ד תמוז התשע"ד

בעניין שש מצוות תמידיות

שש מצות תמידיות, לכאורה מצוה ג' הוא לייחדו, מה נ"מ בין זו לב' הראשונות?
תשובה: המצוה הראשונה היא מצות עשה, היא להאמין במציאות הבורא. המצוה השניה היא מצות לא תעשה על ענין זה עצמו, ונוסף בה גם שאין כח אחר בעולם מלבדו, ואף לא מסר כוחות לאחרים אלא הוא עצמו משגיח ומנהל הכל. המצוה השלישית היא יחוד ה', היינו שהוא אחד מבלי שיתוף, מבלי חלוקה ושאין מציאות מלבדו.   מקורות:  רמב"ם יסודי התורה (פ"א ה"ו וה"ז). וראה בא"ת חכ"ג עמ' תשלב ואילך כל השיטות בענין יחוד ה'.
הרב ישראל כהן שליט"א
תפילה
כ"ד תמוז התשע"ד

אמירת "יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"

האם ביו"ט צריך לומר: יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא?
תשובה: דין זה לגבי שבת מבואר בשו"ע ומסברא אין לחלק בין יו"ט לשבת לענין זה. וכן מופיע בכל הסידורים. לענין הנוסח שיש לומר: המנהג הרווח הוא לומר בנוסח הנ"ל, אך יש האומרים גם ביום טוב "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא", כי יום טוב אף הוא נקרא שבת. מקורות:  שו"ע יורה דעה סימן שלה ס"ו; לקוטי מהרי"ח ח"ג השמטה לח"ב דף נד; שער הכולל פכ"ו; חמשה מאמרות קונטרס נוסח התפילה אות י"ט.
הרב אליהו בייפוס שליט"א
אורח חיים
כ"ג תמוז התשע"ד

צוואת רבי יהודה החסיד שלא לחזור לדירה שעזב עד שבע שנים

אדם גר כמה שנים בשכירות בדירה אחת, ואחר כך שכר דירה אחרת באותו בנין ודר בה, ונכנס תחתיו שוכר אחר. לימים, קנה את הדירה הראשונה ושיפץ אותה מהמסד לטפחות, הוסיף לה חדרים ושינה את צורתה וחלוקתה הפנימית. האם יש לחוש בזה לצוואת רבי יהודה החסיד שהדר בבית ויצא ממנו לא יחזור לדור בו עד אחר שבע שנים, או יש למצוא היתר בדבר.
תשובה: נקדים שאין יחוס הנהגה זו ברור, במקורות שונים הובאה אזהרה זו בשם האר"י ז"ל, ואף לו אין יחוסה ברור,  ומכל מקום יסודתה בהררי קודש יש מן החכמים שהקפידו על זה למעשה מאד אף במקום הפסד. אמנם בתשובת חתם סופר כתב על כגון דא ש טוב יותר שלא לחוש לדברים האלו וכיוצא בהם כלל, דברים שלא הוזכרו בש"ס ופוסקים. למעשה במקרה הנידון כאן, יש לצרף כמה טעמים לקולא שמצינו שהקלו בזה אף החוששים לצוואה הנ"ל, ויש לדון בכל מקרה לגופו: יש הנוקטים להקל בדירה שכורה שלא נאמר בה כל זה, וגם מה ששינה פני הבית ופנים חדשות באו לכאן. ואם לא עברה שנה מאז שעזב את הדירה הראשונה ועד עתה הוא עוד טעם להקל. ולכן נראה שיכול לחזור לביתו מיד עוד קודם מלאת שבע שנים מיום צאתו. ועצה טובה יעוצה לקיים הסגולה המובאת באחרונים שיבואו ג' אנשים אחר טבילה ויאמרו כל אחד צ"א פעמים ויהי נועם ויושב בסתר ויכפלו הפסוק 'אורך ימים'. ונמצא כתוב עוד שם כל התורה, שיקח ה' אנשים שכל אחד מהם יאמר חומש אחד.  והטוב בכל אלו לחנוך ביתו לתורה ותפילה, ויעשה חנוכת הבית למנין חסידים ואנשים מעשה ויקראו בהם דברי תורה, ויהיה לו ולביתו שלום עד בלי די.   מקורות:  צוואת רבי יהודה החסיד (מהדורת אוצה"פ מכת"י מינכן) אות עו; מזמור לדוד (פארדו) סימן קטז, ושו"ת יוסף אומץ להחיד"א סימן לז אות ו בשם האר"י ז"ל וכ"ה בספר הגלגולים (ליקוטים); דברי יחזקאל (משינאווא; ליקוטים שבסוף הספר); שו"ת אמרי אש (סימן נט); שו"ת יביע אומר (ח"ג יורה דעה סימן ו); שו"ת דרכי שלום (סימן לט אות ג); פתחי תשובה (יו"ד סימן קעט סק"ד) בשם שו"ת חתם סופר (ח"ב יו"ד סימן קלח); שו"ת אבני צדק (יו"ד סימן מ"ד).
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
אורח חיים
כ"ג תמוז התשע"ד

נפל טיל סמוך לאשה, האם צריכה לברך ברכת הגומל

נפל טיל סמוך אלי ממש, בתוך 10 מטר ממני. ויצאתי ממש בניסי ניסים כששכבתי על הארץ. אך היה לי פחד גדול ונורא מקול הרעש הגדול והאש שהיה בנפילת הטיל. א' האם אשה מברכת ברכת הגומל? ואם כן האם אני מחוייבת בכלל, או שאולי בעלי יברך בשבילי. ב'. שמעתי מחברה שאם יש פחד וחרדה גדולה, צריך לבדוק אולי נאסרתי. האם נכון הדבר, ואני צריכה בדיקה?
תשובה: א. לא נהגו נשים לברך הגומל [מלבד ביולדת שיש שנהגו שמברכת]. ב. פחד פתאומי, אפילו גדול מאוד, אינו מצריך בדיקה.   מקורות: א. ברכת הגומל לנשים - מג"א (ריש סי' ריט) ומשנ"ב (שם סק"ג), וכן עמא דבר. ב. חוט שני (עמ' נא). אמנם ראה אוצרות הטהרה (עמ' תתקז) בשם הגרי"ש אלישיב.
הרב ישראל כהן שליט"א