הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

אבלות

נושא
תקציר
מאת
אבלות
י"ג תמוז התשע"ד

דחיית עלייה לקבר ביארצייט עקב המצב הבטחוני

אבי נפטר לפני שנה והאזכרה אמורה להערך ביום ד' הקרוב. האם ניתן לדחות את האזכרה עקב המצב הביטחוני? (לקבר נעלה בכל מקרה) אם כן, למתי?
תשובה: ביום האזכרה עצמו חשוב לומר קדיש וללמוד משניות לטובת נשמת הנפטר. אך העליה לקברו אינה מחוייבת ביום האזכרה.  ולכן אין לעלות לקבר אלא כשהמצב הבטחוני יהא תקין.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
אבלות
כ"ז סיון התשע"ד

קבורה בקומות

אדם קיבל במתנה מקום קבורה במתחם של "קבורה בקומות", האם הקבורה בקומות מתחת לפני הקרקע שמה קבורה ויכול לקחת את המתנה, או שאין שמה קבורה, ואסור ליקבר שם?
תשובה:   ארבעה סוגי קבורה בקומות מצויים כיום: א.  שקוברים המת הא' כדינו בכיסוי גולל ועפר, ואחר כן קוברים שכבה שניה של קברות באותו אופן. ב.  קבר אחד בתוך מערה חפורה בקרקע, וקבר שעל גביו נחפר בקרקע מלמעלה בגג המערה כדרך שאר קברות. ג.  בנין המחובר לקרקע שבו כוכים מוכנים בתוך יציקת הבטון, כעין כוכי מערה מעשי ידי אדם. ד.  בנין המחובר לקרקע ובו מוכנים תאי קבורה בקרקעית כל קומה וקומה, ונמצא שהקבורים בקומות העליונות, יש חלל תחתיהם.   חובה לקבור בקרקע. ובקרקע עולם ממש. קבורה בשכבות הונהגה בחו"ל בלית ברירה מחוסר מקום, ומ"מ כתבו הגאונים לחייב הפסק של ששה טפחים עפר בין מת התחתון למת העליון (ויש שהקילו בשיעור זה בשעת הדחק). על קבורה בקומות ממש, שיש רווח אויר בין קומה לקומה, פקפקו האחרונים להוציאה מדין קבורה, ואין לקבור כך. ויש בזה גם שינוי אסור ממנהגי קבורה. קבורה במערה ובגג המערה במקביל, מותרת לכתחילה. קבורה בשכבות זה ע"ג זה, בהפסק הראוי, מותרת. ומ"מ נקטו פוסקי זמננו שכל עוד יש מקום אחר לקבור אפילו בריחוק מקום מן העיר, עדיף.   מקורות:  טור יו"ד סי' שס"ב; שו"ע שם ס"ג וס"ד וביאור הגר"א; פתחי תשובה שם סק"ג בשם שבות יעקב ח"ב סי' צ"ה; שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קס"א; קובץ תשובות ח"ב סי' מ"ד (וחשוקי חמד סנהדרין מו: משו"ת דודאי שדה סי' ל').
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א
אבלות
י"ב סיון התשע"ד

האם יש חיוב קבורה על אפר?

שלום לרב. אני גר בווילנה, ההורים שלי מתו לפני עשרות שנים, כאן בווילנה, לא היו יודעים הרבה על יהדות, וכפי המנהג שהיה שם אז שרפו הגופות והטמינו בבית קברות של הגויים. אני עכשיו קרוב לדת, ויש אפשרות חוקית להעביר את האפר לבית הקברות של יהודים. אני רוצה לדעת אם חוב עלי לעשות את זה. אם אולי עדיף לא ליגוע. אם אולי בגלל שזה כבר אפר, אז בהלכה לא מתייחסים לזה בכלל כמו לנפטרים, ואין כבר מה לעשות.
תשובה: שלום וברכה, אין עליך חובה לעשות זאת.    מקורות: רוב הפוסקים סוברים שאין חיוב קבורה על אפר. ראה גם באגרות משה (יו"ד ח"ד סי' נו אות א, [וראה עוד יו"ד ח"ג סי' קמז]). ושם כתב שיש בזה קצת ענין משום שהבריות סוברות כן לכבוד שיהיה האפר קבור בבית קברות יהודי, אך מצד הדין אין בזה כלום.
הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א