הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

הרב אברהם ארשטר שליט"א

נושא
תקציר
מאת
שכנים
י"א כסלו התשע"ה

נזילה ממרפסת לבית השכן, על מי חל חובת תיקון התקלה.

אני גר בבניין דירות משותף, ומעל הבית שלי יש מרפסת של שכן, כשיורד גשם יש נזילה מהמרצפות במרפסת של השכן אל תוך הבית שלי. על מי מוטל לשלם הוצאות האיטום? והאם יש הבדל בין איטום חד פעמי בגלל תקלה כלשהי לבין תחזוקה שוטפת?
תשובה: חובת התיקון הוא על העליון בין אם זה תיקון עקב תקלה ובין אם זה תחזוקה שוטפת (במציאות לא מצוי במרפסת מרוצפת שהאיטום יתקלקל מכיון שהמרצפות מגינות על האיטום, אא''כ הרימו מרצפות ולכן  אין תחזוקה שוטפת)   ודין זה נובע ממנהג שבבנין משותף כל אחד אחראי לדאוג שלא יגרם נזק לשכנים  מחלקו ברכוש המשותף ולכן בעל המרפסת  אחראי שלא יגרם נזק מהמרפסת שלו לשכן שמתחתיו.   מקור הדברים : עיין בחו''מ סימן קנ''ה ס''ד ברמ''א ובסימן קס''ד ס''א ברמ''א ונראה שסותר עצמו והסמ''ע והש''ך והב''ח ועוד מפרשים מיישבים את הדברים, ולפי הנתיבות בסימן קס''ד סק''ג  מבורר המנהג שעל העליון יש חובה מדיני שותפות למנוע נזק מרשותו לתחתון.
הרב אברהם ארשטר שליט"א
שכירות
ט' אב התשע"ד

תשלום על זמן המתנת מונית באזעקה

אנשים נסעו במונית, לפתע נשמעה אזעקה וכולם ירדו להסתתר, והמונה המשיך לפעול. בתום הנסיעה סירבו הנוסעים לשלם על שעת האזעקה, והנהג טוען שהיה בשירותם כל העת והמתין להם בשעת האזעקה ולכן מגיע לו שכר מלא. מה הדין?
תשובה: כתב הרמ''א בסימן של''ד  ס''א  כל אונס שאירע לפועל בין ששניהם היו יודעים שדרך האונס לבוא או ששניהם אינם יודעים הוי פסידא דפועל  ומסביר הסמ''ע שהמוציא מחבירו עליו הראיה. ולכן אם המקרה היה במקום שלא שכיח אזעקות כגון בירושלים א''א לחייב, אך אם זה היה במקום ששכיח אזעקות כגון באשדוד אזי יש לחייב שברור שמי שמזמין פועל אחרי שכבר התחיל האונס אין צד לפוטרו וכמו שאדם שכר דירה בשעת מלחמה והיה צריך לברוח צריך לשלם שעל דעת כן שכר. וכמו שאם עמדו בפקק באמצע הדרך צריך לשלם כיון שזה דבר שכיח ונחשב שזה הדרך להגיע לכל מקום בחישוב הפקקים בדרך.
הרב אברהם ארשטר שליט"א
היזק ראיה
ד' אב התשע"ד

הצלת עצמו באמצע אזעקה כשמזיק לחבירו

נשמעה אזעקה, ועמדתי באמצע רחוב. המחסה הקרוב ביותר היה מחסן שבו מייצר פלוני דברים אישיים שאין הוא רוצה שיחשפו. האם מותר להסתתר במקום, או שהדבר אסור משום היזק ראיה?
תשובה: אדם יכול וחייב להציל עצמו בכל דרך שימצא, ואף אם גורם נזק עקב כך. אומנם אם בדרך מנוסתו הזיק חפצים של חבירו חייב לשלם,  אך במקרה דנן אין דין של תשלומים מאחר ואין חיוב תשלום על היזק ראיה. אבל החובה עליו להשגיח גם בעת שהייתו במחסן לא להביט בחפצים של חבירו כמו שכתוב שאסור לאדם להביט על תבואת חבירו כשהיא מלאה בשיבולים. מקורות: שו"ע חושן משפט סימן קנ''ד ס''ג, בסוף ההג''ה; וסמ''ע שם סקי''ד.
הרב אברהם ארשטר שליט"א
שכירות
ד' אב התשע"ד

ביטול הזמנה בבית מלון בעקבות המצב הבטחוני

הזמנתי כמה וכמה צימרים בצפון לנופש בין הזמנים לכל המשפחה המורחבת. כעת ביטלו גדולי ישראל את בין-הזמנים ואין באפשרות המשפחה לנסוע, גם אין טעם כעת לנסוע מחמת המלחמה. וגם אין אפשרות לנסוע. השאלה אם אני צריך לשלם על ההזמנה שביצעתי, או שזה אונס או משהו כזה, ואני פטור.
תשובה: למעשה: במקרה הנידון, אין הדבר ברור כלל שמדובר באונס כלשהו ואין אפשרות לפטור.   הרחבה: נחלקו הפוסקים בשוכר בית ואירע לו אונס אם חייב לשלם, מספק נפסק להלכה שאם השוכר עדיין לא שילם אינו משלם, ואם כבר שילם אינו מקבל כספו בחזרה (וישנה מחלוקת אם המשכיר צריך להחזיר לו דמי הנאתו ממה שהדירה עמדה ריקה). ואמנם אם במקרה זה הייתה המלחמה נחשבת כאונס שאינו מאפשר את השכירות, היה מקום לדון מצד מכת מדינה, שבה נראה מדברי הפוסקים שלכל הדעות מחזיר המשכיר את דמי השכירות לשוכר. וודאי שאם עדיין לא שילם אינו משלם. במקרה הנדון, רוב בני המשפחה הינם אנשים נשים וטף, ועצם הרגשתם שלא בנוח לצאת לנופש בימי המלחמה אינה נחשבת כאונס לפטור מתשלומי השכירות. ורק אם היה מדובר בקבוצת בחורי ישיבה שכעת עליהם להישאר בישיבה, היינו דנים מדין אונס לפטור.   מקורות: שולחן ערוך חושן משפט, סימן שלד ס"א, ברמ"א; ש"ך שם סק"ב; נתיבות המשפט סימן שיב ס"ק יג; סמ"ע שם ס"ק לד.
הרב אברהם ארשטר שליט"א
שכנים
ד' אב התשע"ד

אדם שיצא מביתו וקרתה נזילה באחד הצינורות והזיק את דירת השכן

שכן שלי נסע מהבית לכמה ימים, בזמן היעדרו נהיה פיצוץ בצנרת המים של ביתו והכל התמלא מים, בשלב מסויים, כיוון שלא היה בבית והענין לא טופל, ירדו המים לקומה שמתחת ולמחסן שלי, וכל החפצים והרהיטים נהרסו. ביקשתי ממנו לשלם, אך הוא אומר לי שהרב אמר לו שלא חייב לשלם כי זה רק גרמא. האם חייב לשלם? והאם אני יכול לקרוא לו לד"ת?
תשובה: באופן עקרוני אי אפשר לחייב אדם על נזקים שנגרמו באונס. (אם לא היה הדבר מוגדר כאונס, מצד גרמא עדיין היה צריך לשלם בדיני שמים, אף שלא היה ניתן לתבוע זאת בבית דין). ואולם, יש לבדוק מה הוא גורם הפיצוץ, אם הוא נובע מהתיישנות הצנרת, והיה ניתן לבדוק זאת באמצעים סבירים קודם לכן, הרי הוא חייב על נזקי ממונו המזיק, כי חייב בשמירתו. אך אם לא היתה לו סיבה לחשוש שיקרה פיצוץ כזה, הרי שמירתו על ממונו היתה כראוי, והדין הוא שלא ניתן לחייב אדם על נזקי ממונו ששמר עליו כראוי, ויצא והזיק באונס.   מקורות: שו"ע חושן משפט סימן שצו    
הרב אברהם ארשטר שליט"א
מזיק
ג' תמוז התשע"ד

המתין לאוטובוס ולא הגיע, ונגרמו לו נזקים מכך, האם מותר לו להמנע מלשלם בנסיעה אחרת

בשל רשלנות או אונס או סיבה בלתי ידועה, איחר האוטובוס הציבורי שעה ארוכה - מדובר בגוזמה שלא יכולתי לשערה מראש - ונגרם לי הפסד ממוני של ביטול פגישה חשובה, של תשלומים מיותרים ועגמ"נ. מהיכרות עם הביורוקרטיה והמענה של החברה, ברור לי, שהתשובה שתתקבל - אם תתקבל - תהיה התנצלות רפה ותו לא. שאלתי, האם מותר לי לעשות דין לעצמי. ובמקרה שאני יכול - להימנע מלשלם על נסיעות אחרות - דבר שבעקיפין ישיב לי לפחות חלק קטן מהסכום האמור.
תשובה: אסור במקרה זה לעשות דין לעצמו ולנסוע ללא תשלום.   הרחבה: אמנם  על פי הכתוב בשו''ע סימן ד' שמותר לאדם לעשות דין לעצמו ולתפוס מהחייבים לו ואינו חייב לפנות לבית הדין, היה צד לומר שמותר לעשות דין לנפשו אך זה רק באופן  שהחיוב הוא ברור. במקרה המדובר שהאוטובוס איחר אין ידועה לנו סיבת האיחור ובהחלט יכול להיות שהעיכוב לא באשמת החברה, אלא מחמת גורם חיצוני כגון עומס רב בכביש וכיוצ''ב  והדבר נחשב לאונס והחברה פטורה. אך  אם ברור לשואל שהעיכוב הוא ברשלנות של החברה  מותר לתפוס.
הרב אברהם ארשטר שליט"א
שכנים
א' תמוז התשע"ד

צמח מטפס מחצר לבית השכן, ורוצה לעוקרו על מי מוטל תשלום הטיפול בחלק החבר

אדם נטע בחצרו צמח מטפס שכיסה את גדר חצרו, ולאחר מכן המשיך לטפס וכיסה את הבנין השכן. השכנים לא התרעמו, כי הדבר נעם להם. לימים ביקש נוטע הצמח לעקרו מסיבה כלשהי, כעת טוענים השכנים או יטענו, עליך לממן גם את הסרת החלק שטיפס על הבנין שלנו, כי בעקירת השורש, ימות המטפס, וישאר הבנין עטוי בשכבת עלים יבשים (עובר זמן רב עד שיפלו העלים היבשים מאליהם, אם בכלל). מה הדין? א. לפני עקירת השורש, האם יכולים לעכב שלא יעקור, כדי לא לגרום להם נזק כנ"ל. ב. אחרי עקירת השורש, האם יכולים לדרוש ממנו להסיר את נופו.
תשובה: אין לשכנים כל בעלות או תביעה בענין הצמח המטפס, ולכן: 1. לפני עקירת השורש אינם יכולים למנוע ממנו לקצוץ את השורש 2. ולאחר שקצץ אינם יכולים לדרוש שיסיר את הענפים   הרחבה:  אין לבעל הצמח שום   חובה לספק לשכנים צמח טיפוס וכל השנים הם נהנו בחינם, אבל לא נוצרה להם בעלות על השורש שתקנה להם אפשרות לעכב על קציצתו. אמנם, אם היו הענפים מפריעים להם בעת צמיחתם, היה מותר להם לקצוץ את הענפים החודרים לחצרם, אך אין להם כל תביעה בענין זה כלפי השכן, ואינם יכולים לתבוע ממנו שיעקור את האילן, או שיפנה עבורם את הענפים שבשטחם. מקורות: שו''ע חו''מ סימן קנ'ו סעיף ל
הרב אברהם ארשטר שליט"א
חושן משפט
כ"ח סיון התשע"ד

האם מותר להשתמש במתקן גניזה ללא תשלום

שלום ראיתי היום במתקני הגניזה, שיש מודעה גדולה שמי שאינו משלם שלא יכניס שם גניזה וזה גזל. האם מותר לשים שם בלא רשות? ואם אסור לי, האם מותר להניח את זה בבית הקברות שזה מתקן עירוני?
תשובה: שלום א. במתקן פרטי ברור שאסור להשתמש בלי לשלם כדרישת הבעלים. ב. במתקן של העיריה אם מותר להשתמש ללא תשלום זה לא שאלה ששייכת לאתר זה.
הרב אברהם ארשטר שליט"א