הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א

נושא
תקציר
מאת
כשרות המזון
א' כסלו התשע"ה

האם עיסה של קמח מלא עם עיסה של קמח לבן מצטרפות לשיעור הפרשת חלה

שלום לשתי עיסה של קמח מלא ולא היה בה שיעור חלה, ובנוסף לשתי גם עיסה של קמח לבן פחות משיעור חלה, ובשתיהם יחד יש שיעור חלה, האם הם מצטרפות לשיעור הפרשת חלה?
תשובה: יש להחמיר  דמצטרף, דלמרות שדעת הגרע"א ששני מינים אין הסל מצרפם, מ"מ זה מפני שאחד מבטל טעם חבירו, אבל כאן שהם מין חיטה מין אחד, לענ"ד אין הקפידה כ"כ חזק, וכל שונשכין העיסות הדדי מצטרף. אלא שלענין ברכה יש לחשוש וספק ברכות להקל. 
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
קריאת התורה
ט"ז תמוז התשע"ד

בעל קורא שהתעלם מטעות שמצא בספר התורה והמשיך לקרוא

בבית הכנסת בו התפללתי נמצאה טעות, אות מיותרת, בספר התורה; הקורא הבחין בכך אך המשיך לקרוא כרגיל, ורר לאחר התפילה הודיע לגבאים שספר התורה פסול ויש להחליפו ולסמנו כפסול לצורך תיקון. התעוררה שאלה האם צריך להוציא שוב ס"ת אחר ולקרוא בתורה בשנית.
תשובה: ראשית, על חסרות ויתרות באופן שאינו משנה את המשמעות, אפילו לכתחילה מוציאים וקוראים בספר התורה ואין צריך להחליפו באחר. אך אפילו בטעות כזו שלכתחילה מוציאים ס"ת אחר, בדיעבד שכבר קראו אין צריכים להוציא ס"ת אחר, ומבואר מדברי האחרונים שכך הדין גם באופן ששמו לב באמצע הקריאה לטעות. מקורות:  משנה ברורה סימן קמג ס"ק י"ג, אליה רבה שם סק"ז בשם שיירי כנסת הגדולה.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
אבלות
י"ג תמוז התשע"ד

דחיית עלייה לקבר ביארצייט עקב המצב הבטחוני

אבי נפטר לפני שנה והאזכרה אמורה להערך ביום ד' הקרוב. האם ניתן לדחות את האזכרה עקב המצב הביטחוני? (לקבר נעלה בכל מקרה) אם כן, למתי?
תשובה: ביום האזכרה עצמו חשוב לומר קדיש וללמוד משניות לטובת נשמת הנפטר. אך העליה לקברו אינה מחוייבת ביום האזכרה.  ולכן אין לעלות לקבר אלא כשהמצב הבטחוני יהא תקין.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
קריאת התורה
י"ב תמוז התשע"ד

הוצאת ספר תורה לקריאה בו בזמן מלחמה כשיש חשש לאזעקה

בית הכנסת שלנו אינו מוגן דיו. על פי ההנחיות, בשעת אזעקה יש לרוץ לבניין הסמוך. וכבר היו מעשים בעבר של פגיעות רח"ל. השאלה האם מותר להוציא ספר תורה לקריאה, כאשר יש חשש מהותי לאזעקה באמצע הקריאה, וכיצד יש לנהוג כשהספר פתוח ואזעקה נשמעת?
תשובה: באופן שיש אפשרות להוציא את הס"ת עמו אם יהיה אזעקה, ודאי שיוציא הס"ת ויקרא כדין, ואם יהיה אזעקה בעת הקריאה או לאחריה יקח עמו את הס"ת לחדר המוגן, ואין חשש לטלטל את הס"ת שהרי לכבודה של תורה עושה כן, שלא יארע לספר מאומה. ובאופן שאין אפשרות להוציא את הס"ת עמו, אם בלא"ה הארון קודש אינו מוגן ונמצא שאין כ"כ חילוק בין אם הס"ת בפנים או בחוץ מבחינת נזק לס"ת, ודאי שיש להוציא לקרוא בתורה ובעת אזעקה יכסה הספר ויצא וישאיר הס"ת במקומו, דבכה"ג במצב של סכנה אין משום מניח ס"ת ויוצא [גם יתכן שבכה"ג שכולם מפסיקים לקרוא לא הוי בכל מניח ס"ת ויוצא] והרי אפילו באמצע שמונה עשרה צריך להפסיק. ולא מסתבר לבטל הקריאה עבור חשש זה ואדרבה על כגון דא י"ל תורה מגנא ומצלא. בפרט כשאינו ברור שנחשב בגדר מועט המצוי. ובודאי ראוי במקומות שמצוי בהם אזעקות, להתפלל במקומות המוגנים גם כדי שלא יצטרך להפסיק באמצע התפלה.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
נדה
י' תמוז התשע"ד

בדיקה סמוך לשקיעת החמה

שלום רב, אני לא יודעת מה לעשות לכן אני שואלת אני עשיתי בדיקה ביום ראשון בבוקר ולקראת שקיעה הייתי צריכה לעשות מוך דחוק אני יודעת שזה צריך להיות קרוב לחצי שעה ארבעים דקות. ואני חושבת שעשיתי ממש פחות מהזמן. מה אני אמורה לעשות ביום ראשון הקרוב בעזרת השם יש לי מקווה האם אני צריכה לעשות עוד פעם מחדש ולספור עוד פעם?
תשובה: אפשר לטבול ביום ראשון הקרוב ולסמוך על בדיקת שחרית [כשלא היה זה יום הראשון של המחזור]. בפרט אם גם עשו בדיקה לפני השקיעה, ורק הבעיה שהמוך לא היה כשיעור 40 דקות. דעצם בדיקת המוך אינו מעכב בפרט לא חצי שעה ומספיק כרבע שעה.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
אורח חיים
ה' תמוז התשע"ד

האכלת עופות בלחם הראוי למאכל אדם

האם מותר לתת אוכל כמו לחם לעופות?
תשובה: האחרונים הסתפקו אם נפסק להלכה דינו של רב הונא שאין מאכילין מאכל אדם לבהמה, ולמעשה פסק המשנה ברורה הלכה למעשה שבמקרה שאין לו דבר אחר להאכיל מותר, וסיים: "ואפשר דמשום זה נוהגין העולם היתר להאכיל לעופות פת".   מקורות:  גמ' תענית כ: דברי רב הונא שאין מאכילין מאכל אדם לבהמה; שו"ע או"ח סימן קעא ס"א, ואליה רבה שם. מחצית השקל שם, משנה ברורה ס"ק יא ושער הציון ס"ק יג.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
מלאכות שמיטה
ג' תמוז התשע"ד

ממתי אסור לשתול צמחים קודם שנת השמיטה?

לקראת שנת השמיטה: ממתי אסור לשתול צמחים בחצר או בעציץ? ומה הדין להניח ענף במים כדי שיצאו לו שורשים?
תשובה: צמחים בעלמא [לא אוכל] יש להקל עד ראש השנה. גם שתיל של אוכל, יש להקל בעציץ שאינו נקוב. וגם באינו נקוב יש אופנים להקל. ויש לשאול על כל מקרה לגופו.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א