הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

הרב אליהו בייפוס שליט"א

נושא
תקציר
מאת
שבת
כ' חשון התשע"ו

שימוש במים בשבת במרתף בו מותקנת משאבה לפינוי המים

  בקומת המרתף בביתנו מותקנת לצורך ניקוז הביוב משאבה מתוצרת איטליה ("פודרול"). בור הביוב בעומק 1.7 מטר וברוחב 1 מטר. כאשר גובה המים מגיע לכ-70 ס"מ המשאבה מופעלת.  ניקוז מים ממרתף חייב להתבצע באמצעות משאבה. במרתף ביתנו מצויים מקלחות, שירותים וכיורים. אי שימוש בכל מתקני המים יקשה מאד על אורח חיים תקין, ולמעשה לא יהיה ניתן להשתמש בבית למגורי אדם בשבתות. שאלתי היא, האם ניתן להסתמך על דין "גרמא" או דין אחר כדי להשתמש לכתחילה במתקני המים כרגיל או שמא הדבר אסור? אם יש צורך וישנו פתרון הלכתי כמו מתקן מיוחד, אשמח אם תפנו אותי לאדם מוסמך.
תשובה: בעיקר הדין אי אפשר להכריע להיתר, התקן מכני שיפתור את הבעיה ההלכתית זמין, ניתן ליצור קשר בעניינו עם "משמרת השבת" (072-22164422) דיונים:  במשאבה זו לא שייך עניין המשכת זרם כבמקרר בשעת פעולתו, ואף שזמן זרימת המים ממושך מכל מקום כשמגיע קרוב לגובה המים שמפעיל את המשאבה הרי פעולתו היא היא המפעילה את המשאבה. ואף שבאופן שיש עוד בעלי בחירה שיכולים להשתמש באותו בור מים, כגון בכיור אחר, ואינו רואה אותם, שלכאורה נחשב כאינו פסיק רישיה שפעולתו תפעיל המכשיר. וכל שכן באינו יודע היכן עומד גובה המים. מ"מ לכאורה זהו פסיק רישיה דלשעבר, כיון שאפשר לברר הדבר בפתיחת הבור ולכן אי אפשר להורות להיתר בוודאי.
הרב אליהו בייפוס שליט"א
תפילה
כ"ה תשרי התשע"ה

האם אומרים "ולגשמים בעתם" בברכת חודש חשוון

בברכת החודש של חודש חשון, האם אומרים "ולגשמים בעתם" או שמתחילים רק בחודש כסליו לאחר ז' חשוון?
תשובה: מאחר שבחודש זה כבר מבקשים שירדו גשמים, ובפרט שמדגישים בברכה "בעתם", נקטו גדולי הפוסקים לומר "ולגשמים בעתם" כבר בברכת החודש של חודש חשון. וכן המנהג. מקורות:  לוח 'דבר בעתו' בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובשו"ת דבר יהושע ח"ג יו"ג סי' עה. 
הרב אליהו בייפוס שליט"א
תפילה
כ"ד תמוז התשע"ד

אמירת "יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"

האם ביו"ט צריך לומר: יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא?
תשובה: דין זה לגבי שבת מבואר בשו"ע ומסברא אין לחלק בין יו"ט לשבת לענין זה. וכן מופיע בכל הסידורים. לענין הנוסח שיש לומר: המנהג הרווח הוא לומר בנוסח הנ"ל, אך יש האומרים גם ביום טוב "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא", כי יום טוב אף הוא נקרא שבת. מקורות:  שו"ע יורה דעה סימן שלה ס"ו; לקוטי מהרי"ח ח"ג השמטה לח"ב דף נד; שער הכולל פכ"ו; חמשה מאמרות קונטרס נוסח התפילה אות י"ט.
הרב אליהו בייפוס שליט"א
פירות שביעית
ג' תמוז התשע"ד

הוצאת פירות שמיטה החוצה כדי להימנע מנזק דריסת רגל בחצר

עושים לי בלגן בגינה כל שנת שמיטה, אנשים באים וקוטפים לי פירות ומשאירים לכלוך וגם בביתי (היא שתחי' אינה מבית דתי) אין מסכימים לכך כלל. האם מותר לי לקטוף לבד ולהוציא החוצה, או שאני חייב להפקיר את הכניסה לגינה. מה עלי לעשות?
תשובה: הוראת בעלות על הקרקע אסורה, וכן אין למנוע קטיפת פירות שיצאו מכלל בוסר (שהגדרתו צריכה לימוד), ומן הסתם אין טעם לקטוף פירות תיכף כשיצאו מכלל זה ועדיין לא סיימו הבשלתם. ולכן העצה היעוצה בזה: שיקטוף בעצמו את הפירות הבשלים בשיעור שמקובל לשווק בחנויות ויוציא החוצה, ויתלה פתק שבו ייאמר: "לכבוד שנת השבע הפקרנו את הקרקע ומותר להיכנס  תוך שמירה על השקט והסדר וכו' וכו' . להוי ידוע ש כל הפירות שכבר הבשילו וראויים לשיווק, נקטפים בצורה מקצועית והוצאו החוצה. אם ברצונכם בפירות כאלו, כניסתכם מיותרת, ויכולה רק להסב נזקים לאילנות ". מקורות:  רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"ה הט"ו ודרך אמונה ס"ק קז; רמב"ם שם פ"ד הכ"ד ודרך אמונה ס"ק קעב; ועי' ציון ההלכה שם ס"ק רצז, ושם כתב גם: "ושמענו בשם מרן שבמקום הצורך מותר לו לנעול הדלת ולכתוב שם פיתקא שכל מי שרוצה ליטול יכול לקבל המפתח בבית".
הרב אליהו בייפוס שליט"א
שבת
כ"ח סיון התשע"ד

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור עבור תינוק

כלי שמלאכתו לאיסור שתינוק רוצה לשחק בו, האם מותר לטלטל אותו כדי לתת לתינוק לשחק בו?
תשובה:   לא עושים זאת. הרחבה:   משחק בכלי שמלאכתו לאיסור, אסור לגדול על אף שלכאורה הוא לצורך גופו, שמא יעשה בו שימוש וכעיקר תקנת מוקצה. ויש כאן ענין נוסף ששימוש בכלי זה למשחק הוא מסרך עובדין דחול. מקורות:  חיי אדם כלל לח דין יא; רמ"א או"ח סי' שלח ס"ה ומשנ"ב שם; חוט שני שבת ח"ג סי' ש"ח סעיף מה אות א ד"ה וברמ"א ואילך; והסכים עמי הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א שה"ה בכלי שמלאכתו לאיסור; (המבואר במתני' שבת צ: גבי חגב חי טמא שמצניעין לקטן לשחוק בו, יש לפרשו לענין קביעת השיעור, אבל מצניעין למשחק הקטן בחול. אולם עי' שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' מה, ומכל מקום בכלי שמלאכתו לאיסור חמיר טפי); 
הרב אליהו בייפוס שליט"א
דם
כ"א סיון התשע"ד

טיגן ביצה מבלי לבדוק

מתוך עצלות טיגן מישהו ביצה מבלי לבודקה, ולאחר מעשה הבחין בכתם דם. מה דין המחבת? ואם מצופה טפלון?
תשובה: בביצים שלנו יש להקל לעשות אחרי 24  שעות הגעלה גם  לטפלון. יש רבנים שמחמירים לזרוק את המחבת אבל זה חומרה ולא מעיקר הדין.
הרב אליהו בייפוס שליט"א
דם
י"ב סיון התשע"ד

צרירות דם בעוף קודם הבישול ולאחריו

קניתי עוף כשר וראיתי שיש בו צרורות דם. א. האם צריך להסיר אותם? ב. אם כן, האם אין צריך להסירם גם לאחר בישול, או שכל העוף נאסר?
תשובה: א. צריך  להסיר. יש להעיר כי נצרר זה דווקא מחמת מכה ולא כל אדמומית.   מקורות: הגרי"מ אהרנברג זצ"ל, הגהות על גליון השו"ע (נד' במהדורת פריעדמאן, בסוף הכרך) בדין נצרר הדם, מציין לתשובת בית שערים (יו"ד סימן קכה). מסקנת דבריו שדוקא כשרואים שנצרר הדם מחמת מכה  יש לאסור ולא בקצת אדמומיות .     ב. אחרי בישול, תלוי אם יש שישים  בעוף, ויש להראות לחכם אם נצרר באמת או רק אדמומית כנ"ל.  ואם נצרר ממש ואין שישים בעוף, צריך שישים בסיר כנגד כל החתיכה כדין איסור דבוק. ואם אין שישים הכל נאסר. מקורות:  שו"ת בית שערים הנ"ל (יו"ד סימן קכה).
הרה"ג רבי אליהו בייפוס שליט"א
ראש חודש
י"א סיון התשע"ד

עשיית מלאכה בראש חודש

מה המקור למנהג שנשים אינן מכבסות כביסה ואינן תופרות בראש חודש?
תשובה: שלום רב מקור המנהג הוא כפי שהובא בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות ראש חודש סימן תיז) ר"ח מותר בעשיית מלאכה, והנשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה  הוא מנהג טוב. הגה: ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן, אזלינן בתר המנהג. ובשערי תשובה כתב: עיין באה"ט ועיין בפר"ח ודבר יוסף סי' מ"ה שאנשים הנוהגים שלא לעשות מלאכ' הוא מנהג בורות והבר"י כתב שכן נראה שכל הפטור כו' ע"ש ועיין בתשב"ץ ס"ג סי' רמה שנהגו איסור לטעות והיתר בתפירה ע"ש בטעם הדבר והכל לפי המנהג: ונהגו לבחור איזה מלאכה לא לעשות או שיש לה כבר מנהג מבית אמא מה לא לעשות.
הרב אליהו בייפוס שליט"א
דיינים
י"א סיון התשע"ד

בדין "הלך אחר הנתבע"

שלום כבוד הרב האם הדין של הלך אחר הנתבע נאמר גם בעיר שיש בה יותר מבית דין אחד?
תשובה: שלום, המנהג שלא יכול לכפות את הנתבע.   מקורות: תשובות והנהגות, חלק ג סימן תלז
הרב אליהו בייפוס שליט"א