הבהרה:
'בית ההוראה' שע"י ממלכת התורה "עוז והדר" בדוא"ל, מיועד רק לנאלץ להשתמש במחשב ובשירותיו לפרנסתו ועל דעת גדולי ישראל שליט"א. בית ההוראה מעלה את התשובות לעיון באתר זה, אך אין בזה מתן היתר או עידוד מצד הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א לשימוש כלשהו ברשת המקוונת

אינדקס לפי רבנים

הרב אליהו בייפוס שליט"א
מתשובותיו של הרב אליהו בייפוס שליט"א:
שבת
כ' חשון התשע"ו

שימוש במים בשבת במרתף בו מותקנת משאבה לפינוי המים

  בקומת המרתף בביתנו מותקנת לצורך ניקוז הביוב משאבה מתוצרת איטליה ("פודרול"). בור הביוב בעומק 1.7 מטר וברוחב 1 מטר. כאשר גובה המים מגיע לכ-70 ס"מ המשאבה מופעלת.  ניקוז מים ממרתף חייב להתבצע באמצעות משאבה. במרתף ביתנו מצויים מקלחות, שירותים וכיורים. אי שימוש בכל מתקני המים יקשה מאד על אורח חיים תקין, ולמעשה לא יהיה ניתן להשתמש בבית למגורי אדם בשבתות. שאלתי היא, האם ניתן להסתמך על דין "גרמא" או דין אחר כדי להשתמש לכתחילה במתקני המים כרגיל או שמא הדבר אסור? אם יש צורך וישנו פתרון הלכתי כמו מתקן מיוחד, אשמח אם תפנו אותי לאדם מוסמך.
תשובה: בעיקר הדין אי אפשר להכריע להיתר, התקן מכני שיפתור את הבעיה ההלכתית זמין, ניתן ליצור קשר בעניינו עם "משמרת השבת" (072-22164422) דיונים:  במשאבה זו לא שייך עניין המשכת זרם כבמקרר בשעת פעולתו, ואף שזמן זרימת המים ממושך מכל מקום כשמגיע קרוב לגובה המים שמפעיל את המשאבה הרי פעולתו היא היא המפעילה את המשאבה. ואף שבאופן שיש עוד בעלי בחירה שיכולים להשתמש באותו בור מים, כגון בכיור אחר, ואינו רואה אותם, שלכאורה נחשב כאינו פסיק רישיה שפעולתו תפעיל המכשיר. וכל שכן באינו יודע היכן עומד גובה המים. מ"מ לכאורה זהו פסיק רישיה דלשעבר, כיון שאפשר לברר הדבר בפתיחת הבור ולכן אי אפשר להורות להיתר בוודאי.
תפילה
כ"ה תשרי התשע"ה

האם אומרים "ולגשמים בעתם" בברכת חודש חשוון

בברכת החודש של חודש חשון, האם אומרים "ולגשמים בעתם" או שמתחילים רק בחודש כסליו לאחר ז' חשוון?
תשובה: מאחר שבחודש זה כבר מבקשים שירדו גשמים, ובפרט שמדגישים בברכה "בעתם", נקטו גדולי הפוסקים לומר "ולגשמים בעתם" כבר בברכת החודש של חודש חשון. וכן המנהג. מקורות:  לוח 'דבר בעתו' בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובשו"ת דבר יהושע ח"ג יו"ג סי' עה. 
תפילה
כ"ד תמוז התשע"ד

אמירת "יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"

האם ביו"ט צריך לומר: יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא?
תשובה: דין זה לגבי שבת מבואר בשו"ע ומסברא אין לחלק בין יו"ט לשבת לענין זה. וכן מופיע בכל הסידורים. לענין הנוסח שיש לומר: המנהג הרווח הוא לומר בנוסח הנ"ל, אך יש האומרים גם ביום טוב "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא", כי יום טוב אף הוא נקרא שבת. מקורות:  שו"ע יורה דעה סימן שלה ס"ו; לקוטי מהרי"ח ח"ג השמטה לח"ב דף נד; שער הכולל פכ"ו; חמשה מאמרות קונטרס נוסח התפילה אות י"ט.
הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א
מתשובותיו של הרב אברהם העניך פיעטרקובסקי שליט"א:
כשרות המזון
א' כסלו התשע"ה

האם עיסה של קמח מלא עם עיסה של קמח לבן מצטרפות לשיעור הפרשת חלה

שלום לשתי עיסה של קמח מלא ולא היה בה שיעור חלה, ובנוסף לשתי גם עיסה של קמח לבן פחות משיעור חלה, ובשתיהם יחד יש שיעור חלה, האם הם מצטרפות לשיעור הפרשת חלה?
תשובה: יש להחמיר  דמצטרף, דלמרות שדעת הגרע"א ששני מינים אין הסל מצרפם, מ"מ זה מפני שאחד מבטל טעם חבירו, אבל כאן שהם מין חיטה מין אחד, לענ"ד אין הקפידה כ"כ חזק, וכל שונשכין העיסות הדדי מצטרף. אלא שלענין ברכה יש לחשוש וספק ברכות להקל. 
קריאת התורה
ט"ז תמוז התשע"ד

בעל קורא שהתעלם מטעות שמצא בספר התורה והמשיך לקרוא

בבית הכנסת בו התפללתי נמצאה טעות, אות מיותרת, בספר התורה; הקורא הבחין בכך אך המשיך לקרוא כרגיל, ורר לאחר התפילה הודיע לגבאים שספר התורה פסול ויש להחליפו ולסמנו כפסול לצורך תיקון. התעוררה שאלה האם צריך להוציא שוב ס"ת אחר ולקרוא בתורה בשנית.
תשובה: ראשית, על חסרות ויתרות באופן שאינו משנה את המשמעות, אפילו לכתחילה מוציאים וקוראים בספר התורה ואין צריך להחליפו באחר. אך אפילו בטעות כזו שלכתחילה מוציאים ס"ת אחר, בדיעבד שכבר קראו אין צריכים להוציא ס"ת אחר, ומבואר מדברי האחרונים שכך הדין גם באופן ששמו לב באמצע הקריאה לטעות. מקורות:  משנה ברורה סימן קמג ס"ק י"ג, אליה רבה שם סק"ז בשם שיירי כנסת הגדולה.
אבלות
י"ג תמוז התשע"ד

דחיית עלייה לקבר ביארצייט עקב המצב הבטחוני

אבי נפטר לפני שנה והאזכרה אמורה להערך ביום ד' הקרוב. האם ניתן לדחות את האזכרה עקב המצב הביטחוני? (לקבר נעלה בכל מקרה) אם כן, למתי?
תשובה: ביום האזכרה עצמו חשוב לומר קדיש וללמוד משניות לטובת נשמת הנפטר. אך העליה לקברו אינה מחוייבת ביום האזכרה.  ולכן אין לעלות לקבר אלא כשהמצב הבטחוני יהא תקין.
הרב ישראל כהן שליט"א
מתשובותיו של הרב ישראל כהן שליט"א:
אורח חיים
ו' כסלו התשע"ו

אשה שהדליקה נרות בער"ש ר"ח ורוצה לומר הלל

אשה שהדליקה נרות בער"ש ר"ח ורוצה לומר הלל האם אפשר לברך בברכה שהרי קידשה עליה היום?
תשובה: לא תברך.   מקורות: במשנה ברורה (סי' רסג ס"ק מג) מבואר אפילו לגבי מנחה שלא תתפלל אחר הדלקת הנרות [וציין למג"א (ס"ק יט), אמנם הדין שלא תתפלל מקורו בפמ"ג (א"א שם)], ואמנם שם יש שצידדו להקל מכמה טעמים, אך לגבי הלל שאינה מחוייבת בו כלל, ואין הברכה אלא מנהג, לא תברך.
צליית כבד
כ"ח סיון התשע"ה

צלייה במנגל שבתחתיתו מים

שמעתי שיש רבנים האוסרים לצלות כבדים על גבי מנגל שבתחתיתו מים, ורבנים אחרים מורים לצלות דווקא בצורה כזאת. האם יש אפשרות לבאר את צדדי הענין ולהורות כיצד יש לנהוג למעשה?
תשובה: יש להמנע מלהשתמש במנגל עם מים, כיון שיש לחשוש שהמים מתאדים על ידי החום הרב ועולים ומבשלים את הכבד, וכן הדם שבהם חוזר ונבלע בו. [הצד האחר בשאלה זו היא להשתמש עם מים כדי שיבטלו את הדם ולא ייאסר הכלי, ומכל מקום יש להורות כנ"ל].     מקורות: ראה יו"ד סי' עג ס"א לענין בישול כבד. ולענין דיעבד ראה מה שכתב בזה בשו"ת מעשה חושב ח"ה סי' כט [ויש להוסיף עוד את המובא בדובב מישרים ח"ד (הנדפס בסוף ח"ג הנדמ"ח) סי' ק], ויש לדון בעצם הסברות בזה ואכ"מ.
אורח חיים
כ"ו אייר התשע"ה

השחלת תליון – ברירת משחקים – אביזרי ג'ימבורי

- האם מותר להשחיל בשבת תליון על גבי שרשרת (זהב למשל)? - האם יש דרך לאסוף בשבת משחקים מעורבים. אם הילדים פיזרו בעירבוביא קליקס, לגו, קפלה וכו', האם יש היתר להורות לילד אחד לאסוף רק הלגו ולשני רק את הקפלה? - אביזרים שמשמשים לג'ימבורי במשך השבוע, האם יש בהם איסור מוקצה, או שניתן לאפשר לילדים להשתעשע בהם בשבת?
תשובה: השחלת תליון בשרשרת שלא היה בה קודם שבת, והדרך להשאירו שם, אסורה. אין דרך למיין את המשחקים אפילו באופן זה, משום איסור בורר. אפשר שילד יטול את חלקי הלגו וישחק בהם לבדם, ואחר כך ישיבם למקומם. אביזרי ג'ימבורי המשמשים למשחקי ילדים ולהנאתם בחול, אם אינם פועלים על ידי חשמל וכדומה, מותר לילדים להשתמש בהם להנאתם בשבת.   מקורות: השחלת תליון - ראה משנ"ב (סי' שיז ס"ק טז) לענין נתינת חגורה במכנסיים חדשות. מיון משחקים - פשוט. וראה מה שהובא בארחות שבת (פ"ג הערה ג) אודות מיון שני דברים שאינו חפץ בשניהם. אביזרי ג'ימבורי - ראה שו"ע (סי' שא ס"ב) ומשנ"ב (שם).
הרב אברהם ארשטר שליט"א
מתשובותיו של הרב אברהם ארשטר שליט"א:
שכנים
י"א כסלו התשע"ה

נזילה ממרפסת לבית השכן, על מי חל חובת תיקון התקלה.

אני גר בבניין דירות משותף, ומעל הבית שלי יש מרפסת של שכן, כשיורד גשם יש נזילה מהמרצפות במרפסת של השכן אל תוך הבית שלי. על מי מוטל לשלם הוצאות האיטום? והאם יש הבדל בין איטום חד פעמי בגלל תקלה כלשהי לבין תחזוקה שוטפת?
תשובה: חובת התיקון הוא על העליון בין אם זה תיקון עקב תקלה ובין אם זה תחזוקה שוטפת (במציאות לא מצוי במרפסת מרוצפת שהאיטום יתקלקל מכיון שהמרצפות מגינות על האיטום, אא''כ הרימו מרצפות ולכן  אין תחזוקה שוטפת)   ודין זה נובע ממנהג שבבנין משותף כל אחד אחראי לדאוג שלא יגרם נזק לשכנים  מחלקו ברכוש המשותף ולכן בעל המרפסת  אחראי שלא יגרם נזק מהמרפסת שלו לשכן שמתחתיו.   מקור הדברים : עיין בחו''מ סימן קנ''ה ס''ד ברמ''א ובסימן קס''ד ס''א ברמ''א ונראה שסותר עצמו והסמ''ע והש''ך והב''ח ועוד מפרשים מיישבים את הדברים, ולפי הנתיבות בסימן קס''ד סק''ג  מבורר המנהג שעל העליון יש חובה מדיני שותפות למנוע נזק מרשותו לתחתון.
שכירות
ט' אב התשע"ד

תשלום על זמן המתנת מונית באזעקה

אנשים נסעו במונית, לפתע נשמעה אזעקה וכולם ירדו להסתתר, והמונה המשיך לפעול. בתום הנסיעה סירבו הנוסעים לשלם על שעת האזעקה, והנהג טוען שהיה בשירותם כל העת והמתין להם בשעת האזעקה ולכן מגיע לו שכר מלא. מה הדין?
תשובה: כתב הרמ''א בסימן של''ד  ס''א  כל אונס שאירע לפועל בין ששניהם היו יודעים שדרך האונס לבוא או ששניהם אינם יודעים הוי פסידא דפועל  ומסביר הסמ''ע שהמוציא מחבירו עליו הראיה. ולכן אם המקרה היה במקום שלא שכיח אזעקות כגון בירושלים א''א לחייב, אך אם זה היה במקום ששכיח אזעקות כגון באשדוד אזי יש לחייב שברור שמי שמזמין פועל אחרי שכבר התחיל האונס אין צד לפוטרו וכמו שאדם שכר דירה בשעת מלחמה והיה צריך לברוח צריך לשלם שעל דעת כן שכר. וכמו שאם עמדו בפקק באמצע הדרך צריך לשלם כיון שזה דבר שכיח ונחשב שזה הדרך להגיע לכל מקום בחישוב הפקקים בדרך.
היזק ראיה
ד' אב התשע"ד

הצלת עצמו באמצע אזעקה כשמזיק לחבירו

נשמעה אזעקה, ועמדתי באמצע רחוב. המחסה הקרוב ביותר היה מחסן שבו מייצר פלוני דברים אישיים שאין הוא רוצה שיחשפו. האם מותר להסתתר במקום, או שהדבר אסור משום היזק ראיה?
תשובה: אדם יכול וחייב להציל עצמו בכל דרך שימצא, ואף אם גורם נזק עקב כך. אומנם אם בדרך מנוסתו הזיק חפצים של חבירו חייב לשלם,  אך במקרה דנן אין דין של תשלומים מאחר ואין חיוב תשלום על היזק ראיה. אבל החובה עליו להשגיח גם בעת שהייתו במחסן לא להביט בחפצים של חבירו כמו שכתוב שאסור לאדם להביט על תבואת חבירו כשהיא מלאה בשיבולים. מקורות: שו"ע חושן משפט סימן קנ''ד ס''ג, בסוף ההג''ה; וסמ''ע שם סקי''ד.
הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א

מתשובותיו של הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א:
שמיטה
ב' סיון התשע"ה

קטיפת פרחים בשמיטה לחג השבועות

האם מותר לקטוף פרחים לחג השבועות בשנת השמיטה?
תשובה: מותר לקטוף פרחים או בשמים כדי להשתמש בהם, אך לא כדי לחזק את השיח או לעודד צמיחה חדשה. וישנה בצורת הקטיפה מהדרך שבו קוטפים כדי לעודד צמיחה חדשה. לכן לא יחתוך באמצע הענף אלא בשלישו העליון או התחתון (משפטי ארץ פ"ד סכ"ה).   מקורות: הליכות השביעית  פרק י סעיף ח.
שבת
כ"ט שבט התשע"ה

קריאת ספרי קומיקס בשבת

האם מותר לקרוא בספרים שיש בהם מילים המשולבות בתוך התמונות והאיורים, המכונה קומיקס, או שזה דומה לכתב שתחת הצורה שאסרו משום גזירת שטרי הדיוטות?
תשובה: חשוב להקדים שהגזירה משום שטרי הדיוטות נאמרה לאיסור קריאת כל ספרי חולין כספרי מלחמות. לכן חשוב לברר תחילה האם הספר המדובר מותר בקריאה. יש מן הפוסקים שהקלו בקריאת ספרים הכתובים בלשון הקודש, אולם רוב הפוסקים נקטו להלכה שאין להקל בזה. וגם לדעת המתירים יש לדון שלכאורה אין היתר זה שייך בזה"ז במקומותינו שרוב הקריאה והכתיבה נעשית בלה"ק. בנוסף, נחלקו הפוסקים אם יש להתיר קריאת ספרי חולין כעיתוני חדשות וכדומה באופן שמתענג על קריאתם. למעשה מבואר במשנ"ב שאין להתיר, והגרי"ש אלישיב התיר לקרוא בקצרה חדשות שאינן ידועות לו, אך דעתו שלקרוא בהרחבה אין להתיר כי אם בדוחק גדול ובאופו שמתענג בקריאתם. ואולם, ספרים שיש בהם מוסר השכל וחינוך למידות טובות ויראת שמים, או סיפורים מגדולי ישראל מותר לקרוא בשבת. באם ספר הקומיקס עונה על גדרים אלו ומותר לקראו כשהוא לעצמו, אין איסור בקריאת הכיתוב שבתוך התמונות. ויש לצרף לזה סברא נוספת שבספר שלם שכולו תמונות שיש תחתם כתב, לא שייך טעם הגזירה ולא גזרו. וה"ה לספר קומיקס, ולכן מותר. וכן הביאו לצרף בשם האחרונים. מקורות:  שו"ע סי' ש"ז סט"ז; מחלוקות הראשונים מסוכמות בספר ארחות שבת, ח"ב פכ"ב, הערות ריח-ריט; לעיקר ההיתר בספרים המותרים, ראה שם הערה רכה; ההיתר בספר שלם, מבואר בשערי אפרים שער י' סל"ג שכתיבה בספר היא לקביעות ואינה מתחלפת בשטרות, והגריש"א התיר עפי"ז. ואולם ראה בארחות שבת שם הערה רכ, שהשערי אפרים סמך על סברא זו רק בצירוף סברות אחרות, וראה שם עוד מה שהקשו על עיקר דבריו ממה שדנו הראשונים בספרי חכמות, שמשמע שמצד מה שהם ספרים אין היתר.
מלאכות שמיטה
כ"ו שבט התשע"ה

ניכוש עשבים למטרות נוי או מעבר

האם מותר לנכש עשבים שצמחו בכניסה לבנין ובולטים לתוך מעבר האנשים בצורה שמפריעה ליופי המקום? ומה הדין כאשר העשבים בולטים כל כך שהם מפריעים לעבור.
תשובה: מקום שאינו עומד לזריעה כמו שביל כניסה לבנין מותר לנכש ממנו עשבים בלא כל שינוי מאחר שניכר לכל שכוונתו לנקיון וסדר ולא לצורך זריעה. ואולם כאשר מדובר בענפים מתוך גדר חיה וכדומה, דהיינו שבקרבת השביל צומח צמח שבני הבית מעוניינים בו, הרי זה כמקום העומד לזריעה וכדומה, ולכן מותר לנכש רק בצורה כזו שניכר מתוך מעשיו שכוונתו לנקיון ולא לזריעה. מקורות:  מנחת יצחק ח"י סי' קט"ו והליכות השביעית פ"ז דינים ו-י ופ"י ד-ה וז'.